היום הוא יום הבחירות. כל אחד יחליט לבחור/לא לבחור את הממשלה הבאה.
אולי יום הבחירות הוא זמן טוב להתבוננות פנימית ולבדיקה:
מתי בפעם האחרונה עשיתי משהו שקידם את החיים שאני רוצה לחיות?
מתי בפעם האחרונה נתתי לעצמי מתנה? (פיסית או נפשית)
מתי בפעם האחרונה לקחתי פסקי זמן של חמלה לעצמי?
מתי בפעם האחרונה בחרתי בעצמי?
היזכרו בסיטואציה שבה אתם שמים את עצמכם לפני הצרכים של האחר מבלי להרגיש אשמה, מבלי להרגיש אנוכיים.
סביר להניח שקשה לכם למצוא סיטואציות כאלה ואם מצאתם כנראה שהן מעטות.
למה זה קורה?
אני תמיד נזכרת בהנחיות שאנחנו מקבלים מהדיילים בתחילת טיסה, במצבי חירום (לא עלינו):
"יש לשים קודם את מסכת החמצן לכם ורק אחר כך לילד שלכם".
זה הגיוני לא?
איך נוכל לסייע לילד שלנו אם נהיה ללא חמצן?
אז למה כל כך קשה לנו ליישם את זה בחיי היום יום? למה כל כך קשה לנו לתת לעצמנו חמצן?
חמלה עצמית, דאגה עצמית היא הכרחית לקיום שלנו ולדאגה לאחר ועם זאת, קשה לנו להפעיל מנגנונים אלה על עצמנו.
יש תחושות של אשמה, בושה, חוסר ענווה, אנוכיות.
תחושות שמונעות מאתנו לדאוג לעצמנו ובכך בעצם לחבל ביכולת הדאגה שלנו לאחר.
מחקרים מוכיחים שאנשים שחומלים על עצמם ודואגים לעצמם הם עם כושר הכלה גדול יותר לאחר,
זאת ועוד החמלה העצמית מסייעת בהתמדה, השגת מטרות, מניעת שחיקה ועוד.
(על כך אפשר לקרוא בהרחבה במאמר שפרסמתי)
בואו נזכור שכדי להטעין את עצמנו בחמצן בכדי שנוכל לדאוג גם לאחר כדאי שמידי פעם נבחר בעצמו.
מה זה אומר?
להטעין את עצמנו בדברים שמזינים את הגוף והנפש כמו:
- עשיית פעולות פשוטות במהלך היום שגורמות לנו שמחה, שלווה, עונג
(קריאת ספר, הליכה בטבע, שתיית כוס תה לבד עם עצמי וכו'). - מפגש חברתי
- בדיקה שאנחנו לא בעומס מטלות ויכולת להגיד "לא" כדי שלא נקרוס.
- פסקי זמן במהלך היום לנשימה, מדיטציה, הליכה – פשוט להיות ברגע.
אפשר ממש לכתוב "פסק זמן לעצמי" בלו"ז ביומן – כך נוודא שאכן נדאג לעצמנו.
וכעת תורכם: מה אתם בוחרים לעשות השבוע כדי לבחור בעצמכם? מה הם פסקי הזמן שאתם בוחרים?
מוזמנים לשתף 🙂
להתראות בחודש הבא בטיפ הבא!