טיפים חודשיים 2015

לעיתים קרובות אני שומעת את המשפט: "אני רק רוצה להרגיש ביטחון" . אני שומעת את זה בכל מיני הקשרים כשאנשים לומדים מיומנויות וטכניקות חדשות בקורסים שאני מעבירה, כשמונחה נתקל באתגר חדש, כשמישהו הולך לכיוון המטרה שלו ועוד ועוד. מה עוד שהבקשה של הביטחון באה גם עם הבקשה של "להרגיש בנוח".
כשאני שומעת את זה, אני חייבת לציין שהמחשבה הראשונה שעולה לי בראש (ולא בציניות) היא: "בהצלחה".

"בכדי להתמודד עם הפחד עלינו לנקוט בעמדה שבמהותה אינה מייצרת התנגדות, כך שאיננו ניגשים ל"בעיית הפחד הגדולה שלי" אלא "הנה פחד שהגיע לביקור". כאשר נאמץ את הגישה הזו נוכל להתחיל לעבוד עם פחד" - אג'אהן אמארו

כשדונלד טראמפ התבקש להתנצל בפני קרלי פיורינה הוא ענה שאין לו על מה להתנצל, הוא לא עשה שום דבר לא בסדר.
למה הוא בחר לענות כך? מה זה אומר עבורו להתנצל? מה זה עבורנו לבקש סליחה?
יש הרבה הגדרות להתנצלות ואני אבחר באחת מהן "התנצלות היא ביטוי בכתב או בעל-פה של חרטה על פגיעה במישהו אחר, תוך לקיחת אחריות על מעשה הפגיעה והבטחה שלא ישנה."

לא פעם אנחנו חווים רכבת של מחשבות. מחשבה שגוררת מחשבה שגוררת מחשבה. לרוב, לא נדע כיצד נוצרה השרשרת. מה המחשבה הראשונה שהציטה את כל הדומינה. לעיתים אפילו לא נהיה מודעים למחשבות ורק נרגיש רגש בעייתי, לא נעים כמו עצב, פחד, דאגה, כעס, תסכול. ההנחה שלי, גם מניסיון אישי שכשנדע מה מסתתר מאחורי המחשבה (הקרון האחרון ברכבת המחשבות לפני שנוצר הרגש) נוכל להשחרר ולהרגיש טוב יותר.

ההגדרה שלי למיינדפולנס, או קשיבות, היא מצב תודעתי של הפניית תשומת הלב לכאן ועכשיו, לתחושות, מחשבות, רגשות ללא תגובתיות וללא שיפוטיות ככול שניתן.  הפניית הקשב היא לחוויה הראשונית עוד לפני שהפעלנו עליה פילטרים שמולידים מחשבות, רגשות ופעולות..
אז למה אני שואלת אם מיינדפולנס הוא מושג חדש?

בכל יום אנחנו קמים בבוקר ומתחילים להתאמן. אנחנו מאמנים את כל שרירי הגוף (גם במנוחה) וגם את שרירי המוח. כמו כל שריר גם המוח הוא גמיש ומשתנה בהתאם לאימון שהוא יקבל מאיתנו. מחקרים מוכיחים שאנשים מכורים משנים את מבנה המוח שלהם, כך שההתמכרות כבר נחרטת במוח ולכן כל כך קשה להיגמל. 
אתם בוודאי עכשיו נושמים לרווחה ואומרים לעצמכם : "מזל, זה לא אני, אני לא מכור/ה"
אז זהו שאתם טועים ובגדול!

הפסיכולוג ג'ורג' ארמיטג' מילר פרסם מאמר ב- 1956 על המספר הקסום שבע, פלוס או מינוס שתיים 
(Miller's magic 7) במאמרו טוען מילר כי מספר האובייקטים שיכול אדם ממוצע להחזיק בזכרון בכל רגע נתון הוא
2 ± 7. יחד עם זאת מספר הגירויים/ יחידות מידע שנמצאים סביבנו בכל רגע נתון מגיע לכ- 2 מיליון.כלומר, הרבה מאוד מהמידע שנמצא סביבנו (וגם בתוכנו) כלל לא מגיע למודע שלנו קרי לזיכרון שלנו.
איך זה קשור לגמישות?

בני האדם הם ייצורים נבדלים מהחיות. בני האדם שואלים שאלות, מטילים ספק, עוסקים בהשוואות וזה נהדר. עד שזה הופך להיות לא נהדר ואפילו גורם לסבל.

חג החירות הגיע. האם אנחנו מרגישים חופשיים ב-א-מ-ת? האם אנחנו מרגישים חופשיים להיות מי שאנחנו רוצים להיות? להרגיש מה שאנחנו רוצים להרגיש? לעשות את מה שאנחנו רוצים לעשות? הדרך היחידה לחירות היא קודם כל פנימה.

כמה פעמים החלטתם שאתם עושים את זה! אתם הולכים על זה!
ואז...זה שוב התמסמס.
מה מעכב עשייה? 
בטיפ החודש אתן דגש על שני אלמנטים מתוך רבים שמעכבים עשייה ואיך מתמודדים איתם.

כשעמית סגל שואל את בוז'י (יצחק) הרצוג:
"אם נתניה מנצח אתה ולבני ומפלגת העבודה לא תשבו בממשלתו?" 
לבוז'י הרצוג יש תשובה מעניינת מאוד. 
הכנסו לטיפ ואשתף אתכם במילה שלכדתי בתשובה.

כפי שציינתי בטיפ הקודם פרופ' יורם יובל אומר שהשלב הבא לאחר שבדקנו מה זו הצלחה הוא לבדוק את מסלול ההצלחה שלנו. כדאי ליצור  מסלול הצלחה?  מסלול שבו אנחנו בודקים את עצמנו היום בהשוואה לחמש שנים קודם. בודקים האם אנחנו מרגישים יותר חופשיים או פחות חופשיים בלנהל את החיים שלנו..