מה משמעות המושג פרואקטיביות?
פרואקטיביות היא מושג שמשתמשים בו רבות כדי לתאר מצבים של נקיטת יוזמה, עשיית פעולה, הובלת תהליך ועוד.
רבים אף מייחסים לעצמם התנהגות פרואקטיבית, כחלק מרצונם לנקוט יוזמה, לתכנן הובלה ועוד.
לכן מעניין לבחון – האם קיים קשר בין הרגשות שלנו לבין ההתנהגות הפרואקטיבית?
ראשית, חשוב להבין שלמעשה מה שמפעיל אותנו הוא המצב הרגשי-נפשי שלנו, קרי, הרגשות שלנו.
כלומר, הרגשות שלנו הן אלו שמובילים אותנו לרוב להחלטה ולפעולה.
וככאלה שמובילים אותנו לפעולה, למעשה ניתן לקרוא להם ״רגשות אקטיביים״.
לצד אותם ״רגשות אקטיביים״, שמניעים אותנו לפעולה, קיימים גם ״רגשות פסיביים״, שעוצרים בעדנו מלפעול.
חישבו לרגע על ״אשמה״, איזה סוג של רגש היא?
כלומר, האם אשמה היא רגש שמניע לפעולה, או שאולי להיפך, מוביל לקפיאה ולחדול מפעולה?
לא מעט יעידו על רגש האשמה כרגש משתק, כזה שמוביל לעצב ולחרטה, ולא בהכרח מסייע לנו לפעול להשגת רגש חיובי חדש.
אז כיצד נהפוך רגש שעלול להקפיא את ההתקדמות שלנו, לרגש אקטיבי שמוביל אותנו לעשייה פרואקטיבית?
אשתף שאחת הדרכים שאימצתי עבורי היא לשאול את עצמי את השאלה – ״מה עלי לעשות מעכשיו?״
השאלה שעוסקת במה עלי לעשות כדי לשנות את מה שיקרה הלאה – היא שאלה שלמעשה מוציאה אותי ממצב הקיפאון שנכנסתי אליו בעקבות הרגש הפסיבי, ומדרבנת אותי לבחור בפעולה.
ומשם באופן מפתיע (או שלא) נולדים גם רגשות אקטיביים כמו – שמחה, התלהבות, תשוקה, כאלה המניעים אותי לפעולה ומשאירים אותי בתנועה.
ההתמקדות במה שעלי לעשות מעכשיו, תומכת באלמנטים שכדאי לי לבצע ושביכולתי לשנות מרגע זה ואילך.
כך העיסוק עובר מאותם רגשות מכבים ומקפיאים לעיסוק ברגשות מרימים ומדרבנים.
ובתוך כך, באופן כמעט אוטומטי, נפתחות בפנינו דרכים חיוביות לעשיה ולהגשמה.
אני מזמינה אתכם/ן מהיום להתחיל לסווג רגשות בצורה מעט שונה –
במקום לסווג רגשות כ״חיוביים״ או ״שליליים״, ולתייג את החוויות שלנו בהקשר זה כחיוביות או שליליות –
נסווג אותם כרגשות ״פסיביים״ או ״אקטיביים״, וכך נוכל להתכוונן, ללא תיוג, לעבר המטרות שהצבנו לעצמנו.
ובנימה זו -?What is your next step forward
להתראות בחודש הבא, בטיפ הבא!