בטיפ הקודם דיברתי על התמכרויות/הרגלים. ציינתי את העובדה שלמעשה כל אחד מאיתנו שבוי בהרגלים או בהתמכרוית שהוא היה רוצה לשחרר אותם.
דיברתי על השלב הראשון הקריטי לשחרור התמכרות או הרגל. כעת, אני רוצה לדבר על השלב השני שהוא לא פחות חשוב מקודמו: שלב העשייה. כיצד אני מחברת את המונחה למוטיבציית עשייה?
לאחר שחיברנו את המונחה למוטיבציית שיחרור ההרגל או ההתמכרות ולהבנה אנחנו נכנסים לשלב הבא : שלב העשייה.
בשלב זה אנחנו מבקשים מהמונחה לעשות פעולה אחת או יותר בדרך לשיחרור ההתמכרות או ההרגל.
המונחה מתבקש לבחור פעולה/ות שהוא ייעשה במהלך השבוע עד למפגש הבא.
לאחר שהמונחה מקבל על עצמו את המשימה (הפעולה) אנחנו נותנים את ההוראה הבאה:
במידה ותצליח לעמוד במשימה שלח לי מייל שבו תכתוב רק את שתי המילים: עמדתי במשימה!
ועכשיו החלק ה"גאוני" : במידה ולא עמדת במשימה כתוב לי במייל את שתי המילים: סירבתי בעקשנות!
חשוב שההנחייה תהיה ברורה וחד משמעית אם המונחה לא עומד במשימה הוא לא כותב: לא עמדתי במשימה, נכשלתי, ניסיתי ולא הצלחתי וכו' אלא הוא כותב: סרבתי בעקשנות!
מה הסיבה?
כאן טמון החיבור למוטבצייה של העשייה.
נחזור לדוגמא שלנו מהטיפ הקודם:
דוגמא של הרגל בתחום האכילה: נישנושים.
הפעולה שהמונחה לוקח על עצמו: לא לנשנש אחרי השעה שמונה בערב.
במידה והמונחה הצליח לא לנשנש אחרי השעה שמונה בערב הוא שולח מייל : הצלחתי במשימה!
במידה וכן נישנש אחרי השעה שמונה בערב יישלח מייל : סירבתי בעקשנות!
המשפט: סירבתי בעקשנות גורם למונחה להניח כמה הנחות:
הנחה אחת היא שאין לו בעייה מוטורית שלא מאפשרת לו להפסיק לאכול, למנוע מהידיים שלו להכניס לפה את האוכל וכו'
כלומר, הכוח בידיים שלו והוא לא קורבן פסיבי של נסיבות או כוחות חיצוניים
הנחה נוספת היא: הכל בראש – המחשבות המפתות והמעוותות הן אלה שגורמות לו להמשיך בהרגל.
ולסיום המשפט "סירבתי בעקשנות" מכניס גם קצת הומור שעוזר לו לפוצץ את הבלון הקורבני.
בסה"כ המשפט הזה עוזר לשנות את ההסתכלות על המצב : ממקום קורבני וחסר ישע למקום של חוזק ויכולת בחירה.
אתם מוזמנים לחזור להרגל שבחרתם בשבוע שעבר ולהתחייב על פעולה.
בחרו מישהו שחפץ בטובתכם שתוכלו לדווח לו אם הצלחתם במשימה או סירבתם בעקשנות…
זכרו: הכוח בידיים שלכם וכל מה שצריך לעשות זה: לבחור !
נתראה בשבוע הבא בטיפ הבא!