פברואר 2019 – ביחדנס!

מה משמעות המילה הזו: "ביחדנס"? אפשר מיד להבחין שמדובר בשתי מילים: "ביחד" ו-"נס".
אכן, יש פוטנציאל לנס כשאנחנו חלק מקהילה.
היכולת לראות את עצמנו כ"חלק מ…" יכול מאוד להקל. חלק מאנושיות משותפת.
מסתבר שאנשים הרבה יותר דומים אחד לשני משנדמה לנו. לא ככה?

בשבוע שעבר הייתי חלק מקהילת מתרגלים במשך 5 ימים במקום הקסום בדרום שנקרא: מואה.
תרגלנו מדיטציה בישיבה, מדיטציה בהליכה, לימוד ומענה על שאלות.
מלבד החלקים של השיחות עם המורות היינו בשתיקה מוחלטת.
שתיקה באולם התרגולים, שתיקה בהליכה, שתיקה באכילה, שתיקה בחדרים.
מסתבר, שלמרות שלא מדברים ולא מכירים יש עוצמה של קהילה שהיא יחד גם אם זה בשתיקה ואולי בגלל שזה בשתיקה.
המבט הרך בעיניים, החיוך, ההתחשבות ההדדית, הישיבה יחד – כל זה מספיק כדי להרגיש את הנס של ה"ביחד".

היכולת להבין שאני חלק מקהילה אנושית מאוד מנחמת ונותנת חוסן להתמודד.
יש מצד אחד הרגשה של "חוויה אנושית משותפת" – כולנו עצובים, כועסים, מוטרדים. כולנו שמחים, רגועים נינוחים. ואנחנו נעים בין כל מנעד הרגשות, תחושות ומחשבות הנעימים יותר ונעימים פחות. זה נורמלי! אני נורמלי/ת!
מהצד השני יש גם אופציה לעזור ולהיעזר ולא להישאר לבד עם כל מה שעולה.

מזמינה אתכם להיזכר במצב שבו הייתם בסביבה בטוחה. זו יכולה להיות משפחה, חברים או אפילו קבוצה של אנשים זרים.
כמה נעים זה להרגיש חלק מ.. כשהחוויה היא מיטיבה. נכון?

זו הזדמנות להזכיר לעצמנו כמה כדאי לפתח ולטפח קשרים בן-אישיים, קהילתיים מיטיבים
גם אם זה דורש מאמץ בתוך מרוץ החיים שלנו.
חשבו על זה…

 אסיים באיחולי טוב לקהילת הקוראים שלי התומכת 🙂

נתראה בחודש הבא בטיפ הבא!

תמונות ממואה: