בטיפ של חודש שעבר הזכרתי את העובדה שהגישה שלנו למחשבות שליליות היא לרצות לגרש אותם כדי להשיג רווחה נפשית. הדרך "לנצח" את המחשבות השליליות בנוק-אאוט היא בדיוק הפוכה : לקבל אותן ואז הן מתפוגגות.
הצעד הבא שלנו היא לקבל את האמירות השליליות כלפינו כמנחים, חברים, קולגות וכו'.
תחשבו כמה משפטים מאתגרים במיוחד שאתם שמעתם בעבר ואולי גם תשמעו בעתיד על התפקוד שלכם, התגובות שלכם, ההתנהלות שלכם. כמה משפטים כאלה יכולים לערער אתכם, לפגוע בכם. ועכשיו תחשבו על יישום הטיפ מהחודש שעבר. קבלה של הדברים, הסכמה איתם. ההנחה היא שכשאנחנו מקבלים את הדברים אנחנו בעצם מאפשרים לצד השני להשתחרר.
הדבר חשוב במיוחד במקרים של טיפול/הנחייה/אימון.
חישבו לרגע, איזה משפטים אומרים לכם הלקחות שלכם שקשה לכם איתם?
ניקח דוגמאות: "זה לא עובד לי", "את לא עוזרת לי", "אני תקוע ושום דבר ממה שאת עושה לא מקדם אותי", "המצב שלי רק החמיר" וכו'
משפטים כאלה הם לא פשוטים ולפעמים גם לא תואמים את המציאות כפי שאנחנו חווים אותה. יותר מזה, אנחנו חוששים שאם נסכים עם המשפטים הללו אנחנו נעצים את התסכול של הלקוח ולא נקדם אותו. נכון?
מסתבר שבאופן פרדוקסאלי קורה בדיוק ההפך.
כאן יש שוב ניצחון בנוק-אאוט. ההסכמה עוזרת ללקוח שלנו להשתחרר מהמצוקה שאותה הוא מביא. כשאנחנו מסכימים עם מה שנאמר ומוסיפים לכך הוקרות והתייחסות רגשית אישית הלקוח מרגיש שאנחנו מבינים אותו ולכן הוא לא מתבצר בטענותיו ומשם אפשר להמשיך (או שלא- וגם זה בסדר!) אם אנחנו נהיה בעמדה של התגוננות הלקוח שלנו יצטרך להוכיח את טענותיו ושם הוא יישאר.
אז איך עושים את זה?
א. משאירים את האגו שלנו מחוץ לחדר (לא פשוט, אבל אפשרי)
ב. ניקח דוגמא: " את לא עוזרת לי, אני תקועה ושום דבר ממה שאת עושה לא מקדם אותי".
תשובה אפשרית: " אני לא עוזרת לך, את תקועה ושום דבר ממה שאני עושה לא מקדם אותך. אני גם מרגישה קצת מתוסכלת כמוך ובמקביל לזה אני שמחה שאת אומרת לי את זה בכזה אומץ. אני מתפעלת מהנכונות שלך להגיד את הדברים כמו שאת מרגישה אותם ונכון, את תקועה ולא מתקדמת ויש לך מודעות עצמית מאוד גבוהה ולכן זיהית את זה. "
שלושה אלמנטים חשובים בהצטרפות מהדוגמא:
1. אני חוזרת על מה שנאמר "אני לא עוזרת לך.." מבלי להוסיף מילים כמו:" את מרגישה ש.. אני שומעת ש..- במקום: "את מרגישה שאני לא עוזרת לך.." – אומרים נקי: "אני לא עוזרת לך".
2. אני נותנת מחמאות והערכה לדברים שהלקוחה הביאה: "אומץ..נכונות..מודעות.."
3. אני מכניסה את הרגש האישי שלי (כן כן) : " אני גם מרגישה מתוסכלת"
שלושת האלמנטים הללו לא חייבים להיות לפי סדר מסויים. מה שחשוב שהם פשוט יהיו!
זו הצטרפות פרדוקסאלית מנצחת!!!!
אני כמובן לא נשארת רק עם ההצטרפות אבל יש לי סבלנות ואני לא ממהרת. רק לאחר ההצטרפות הזו אני יכולה להוביל בשאלה:
"אז איך את מרגישה עם זה כשאת תקועה ושום דבר לא עוזר?" או " איך את חושבת יהיה נכון להמשיך?" או "מה את לומדת מזה על עצמך" וכו'
ועכשיו, כמו תמיד, תורכם:
חשבו על מקרים דומים ואתגרו את עצמכם בשימוש בהצטרפות פרדוקסאלית מנצחת.
אתם מוזמנים לשתף אותי, להתייעץ, לשאול שאלות. אענה בשמחה.
להתראות בחודש הבא בטיפ הבא!