כבר דיברתי בטיפים קודמים על הכוונה החיובית ועל ההנחה ש"מאחורי כל התנהגות יש כוונה חיובית עבור עצמנו".
אזכיר בקצרה שמה שזה אומר שבעצם יש לנו מגוון התנהגויות ובכל פעם שנבחר התנהגות מסוימת גם אם היא התנהגות שהיינו רוצים להיפטר ממנה יש שם כוונה חיובית עבור עצמנו. למשל: אני כועסת על מישהו…עבודה מעמיקה על ההתנהגות של הכעס יכולה להביא אותי למסקנה שהכעס בא לגרום לי לשמור עליו..להגן עליו..(אני תמיד נותנת את הדוגמה של אימא שכועסת על בנה שמשתולל, למעשה היא מגנה עליו שלא יפצע/ייפול/ייחבל).
בטיפ הזה אני רוצה לקחת את המושג: "כוונה חיובית" לעוד מקום. לחלקים שיש בנו. האישיות שלנו/הרגשות והמחשבות שלנו/ ההתנהגויות שלנו הם כולם חלקים שלנו. יש בנו חלק שכועס ויש בנו חלק שאוהב ויש בנו חלק ששמח ויש בנו חלק שעצוב, יש בנו חלק שעלול במצבי לחץ לאבד שליטה ויש בנו חלק שבמצבים טובים יכול ממש ליהנות, לרקוד, לשיר ולעשות חיים…
חשוב מאוד להתייחס לעצמינו כסך חלקים וכך כשמגיח חלק פחות חיובי כמו עצב, איבוד שליטה, פחד אנחנו נתייחס אליו כחלק ולא כמגדיר את כל הזהות שלנו. אני לא בלחץ – יש בי חלק בלחץ עכשיו. אני לא מאבדת שליטה – יש בי חלק שמאבד שליטה עכשיו במצב הנוכחי (שמו לב שכשאנחנו מתייחסים לעצמינו כסך חלקים אנחנו גם מצמצמים את זה לזמן הווה – עכשיו!) ויש בי עוד חלקים עכשיו שאולי לא מראים את פניהם אבל אני מכירה אותם מניסיון וחוויות העבר שלי שהם: חלק של שמחה, רוגע, שלווה, מיקוד וכו'
ההבנה שיש בי חלקים שונים יכולה מאוד להקל עלינו כשחלקים פחות חיוביים מגיחים לפתע. ואני אומרת לפתע כי הרבה פעמים אנחנו מאוד מופתעים ממה שעשינו/התנהגנו/אמרנו/הרגשנו ויכולים אפילו להעיד ש:"זה ממש לא הייתי אני!!". נכון – זו לא הייתה את – זה היה חלק שלך שהגיח בזמן מסוים, בהקשר מסוים ומסיבה מסוימת.
השלב הבא הוא לבדוק מה הסיבה שאכן החלק הזה הגיח פתאום – מה הכוונה החיובית של החלק הזה עבורי.
כדי להמחיש בקלות אני תמיד נותנת את הדוגמה של אימא שכועסת על בנה שמשתולל, ואז היא מלאת נקיפות מצפון על כך שהיא כעסה על בנה היקר והיא אומרת:"בדרך כלל אני כל כך רכה אליו אני לא מבינה מה קרה לי, זו ממש לא הייתי אני!" והתשובה שלי לאימא היא נכון זו לא היית את זה היה חלק ממך שבאותו רגע הבין שמה שצריך לעשות זה לכעוס כי יש משהו טוב בכעס הזה ברגע הזה. ואז כמובן נשאלת השאלה מה טוב בכעס הזה? כי הכעס בא לתת מענה למשהו טוב כגון – להגן, לשמור. למשל: הבן מאוד השתולל והיה צורך להפסיק את ההשתוללות מחשש שייפגע/ייפול/ייחבל ולכן קפץ החלק הכועס והאימא הגיבה כפי שהגיבה.
עצם ההבנה שיש כוונה טובה/חיובית מאחורי החלק שגורם לנו להתנהג בצורה שאנחנו לא כל כך אוהבים יכולה מאוד להקל. יחד עם זאת זה לא מספיק!! כדי שהתגובה של הכעס לא תחזור על עצמה צריך למצוא התנהגות חלופית שתשרת את המטרה/הצורך של הכעס. בדוגמה שלנו, התנהגות חלופית של האימא כלפי בנה במקרים שבו היא חושבת שהוא מסכן את עצמו. למשל : ללכת ולקחת אותו בידיים ובאופן תקיף וחד משמעי תבקש ממנו להפסיק כי הוא עלול להיפגע (מדובר כמובן, בדוגמה זו בילד קטן) או התנהגות שבה האימא ניגשת לילד ולוקחת ממנו את אותו משחק מסוכן, או מרחיקה אותו מהמשחק המסוכן או כל התנהגות אחרת שבעצם המטרה /הכוונה החיובית שלה היא להגן על הילד! אני כמובן לא נכנסת כאן לשאלה האם האימא צודקת ומהיכן נובע הפחד שלה שזה בהחלט נושא לשיחה כי בטיפ הזה אני רוצה להדגיש רק את העובדה שיש לנו חלקים שונים שמגיחים לעיתים בהפתעה והבנת הכוונה החיובית שלהם יכולה להקל עלנו ולאפשר לנו לאמץ התנהגויות חדשות שמיטיבות יותר איתנו ועם הסביבה שלנו.
וכמו תמיד: תורכם. זהו מצב שבו אתם מגיבים בצורה שמפתיעה אתכם (לרעה!), שאתם אומרים לעצמיכם: "במצב הזה אני ממש לא מכיר את עצמי!" – בדקו מה החלק הזה שמגיח פתאום רוצה להגיד לכם. מה הכוונה החיובית שלו עבורכם. כשתמצאו מה הכוונה החיובית חשבו על התנהגויות חלופיות לקבלת אותה מטרה/כוונה חיובית.
בהצלחה !!
להתראות בחודש הבא בטיפ הבא!