התכווננות – Intention באה לידי ביטוי במחשבות שלנו – Thoughts.
השקפה – View היא סוג של אמונה על עצמי ועל העולם.
אם כך הגיוני להניח שהשקפה מיטיבה על עצמי ועל העולם מולידה מחשבות מיטיבות.
אבל איך מחשבות מיטיבות מהוות תרופת נגד להשקפה לא מיטיבה שלי על עצמי ועל העולם?
והאם זה הגיוני להסתכל על זה גם באופן הזה?
בפילוסופיה הבודהיסטית יש אמירה מאוד ברורה לגבי שחרור מסבל. התבונה היא זו שמתחילה את הדרך לשחרור.
תבונה היא השילוב של השקפות מיטיבות שלנו על עצמנו ועל העולם ומחשבות מיטיבות (התכווננות מיטיבה).
חישבו לרגע על המילה "התכווננות" כאילו מדובר בכיוון – כמו חץ שפונה לכיוון מסוים.
החץ יכול להוביל אותנו לדרך לא מיטיבה והוא יכול גם להוביל אותנו לדרך מיטיבה.
אז איך התבונה הזו מתקיימת? וכיצד הכיווניות של המחשבות שלנו יכולה לרפא את ההשקפות הלא מיטיבות שלנו?
אתן דוגמה:
נניח שיש לי השקפה שאומרת -" אני לא מספיק…"
יש פוטנציאל להתהוות של מחשבות שהכיוון שלהן לא מיטיב כמו:
מחשבות של ביקורת וכעס.:
"אני לא יכולה לעשות את זה…לעולם לא אצליח…כולם יכולים ורק אני לא…אני כישלון…" וכו'.
מחשבות של רצון והשתוקקות למשהו/מישהו:
"הלוואי והייתי יכולה …אני חייבת להשיג…אני צריכה למצוא מישהו להישען עליו…" וכו'
מחשבות פוגעניות:
"אין טעם לחיים שלי…אני אדאג שפלוני ישלם את המחיר…" וכו'
ההשקפות שלנו הן לרוב לא מודעות ולכן קשה לעבוד ישירות איתן.
לעומתן המחשבות שלנו זמינות ומופיעות בכל רגע – רק אם נשים לב אליהן נוכל לעבוד איתן והן בחזרה ישפיעו על ההשקפות שלנו.
נחזור לדוגמאות:
עולה מחשבה: "אני לעולם לא אצליח" שנשענת על ההשקפה שלי לגבי עצמי : "אני לא מספיק…"
שמנו לב שעלתה מחשבה ואנחנו מתחילים להפעיל את תרופות הנגד שלנו:
שמנו לב לכיווניות של המחשבה – מחשבה לא מיטיבה.
נוכל להתמיר את המחשבה במחשבה אחרת :
מחשבה שמוותרת על המלחמה הפנימית: "זה בסדר להרגיש לפעמים ככה".
מחשבה של ידידות/רצון להיטיב: "מי ייתן וארגיש טוב בקרוב" או "אני יכולה להצליח גם אם עכשיו זה לא קרה.."
מחשבה של רצון להקל: "מה יעזור לי / ייטיב איתי עכשיו?"
המחשבות הללו יש להן פוטנציאל לשנות את ההשקפה של "אני לא מספיק…"
ולראות כל התנסות בפני עצמה – לעתים אצליח ולעתים לא ולכן אין כאן אמונה מוחלטת וודאית: "אני לא מספיק…"
כאשר נשנה את הכיווניות – למקום מיטיב למרות המחשבה הראשונית הלא מיטיבה יש פוטנציאל לשינוי ההשקפה שלנו.
ככול שנשנה את הכיווניות של המחשבות למקום מיטיב כך לאט לאט נשנה גם את ההשקפות שלנו לגבי עצמנו ולגבי העולם.
נשמע לכם הגיוני?
כמו תמיד מדובר בתרגול.
ככול ש"נתפוס" את המחשבה הראשונה שהיא מולידה אחריה רכבת של מחשבות – כך יש סיכוי שנוכל לשנות את הכיווניות של המחשבות – וזה בתורו ישנה את ההשקפות שלנו.
יהיו פעמים שנצליח יותר ויהיו פעמים שנצליח פחות וזה בסדר.
העיקר שנמשיך להתאמן. לא ככה?
נתראה בחודש הבא בטיפ הבא!