תרם – שגיאת כתיב? כנראה שלא.
ת.ר.מ. = תחושות פיזיות, רגשות ומחשבות.
מיינדפולנס מאפשר לנו לפגוש את החוויה בצורה אחרת – לחקור אותה בסקרנות וקבלה.
חקירת המבנה של החוויה מאפיינת גם את מודל ה-NLP ולכן שני המודלים: מיינדפולנס ו-NLP יוצרים את הסינרגיה שדרושה לנו להתבוננות על החוויות שלנו בצורה מיטיבה.
כשאנו חווים חוויה לא נעימה יש לנו נטייה טבעית לרצות להתרחק ממנה/ להתנגד לה / להימנע ממנה.
הנטייה הזו טבעית ואנושית רק שלרוב היא לא עובדת. לעתים קרובות אפילו קורה ההפך, ככול שנרצה להימנע מלהרגיש את הקושי כך נרגיש אותו יותר.
זה כמו שק חול שאנחנו סוחבים על הגב. נניח שיכולנו להוריד את השק מהגב ולשאת גרגר גרגר. סביר להניח שהיה לנו קל יותר. לא ככה?
בדיוק כמו שק החול כך מורכבת החוויה שלנו – גרגרים גרגרים של תחושות, רגשות ומחשבות.
כשאנחנו בתוך החוויה הכל מתערבב והופך לשק חול כבר לנשיאה.
וזה שק שאי אפשר להוריד מהגב כי הוא לא באמת נפרד מאיתנו. הוא בתוכנו – בראש ובגוף.
ולכן הניסיון להניח את השק נכשל. אבל, אפשר לבודד כל גרגיר ואותו לשאת.
תר"מ היא שיטה לעבוד עם הצפה.
כשאנחנו בתוך חוויה קשה, מאתגרת, לא נעימה – נוכל להתחיל לשים לב ממה מורכבת החוויה.
אילו תחושות פיזיות אני מרגישה עכשיו? אולי לחץ בבטן, בראש, גרון כואב.
מה המחשבות שאני חושבת עכשיו? אולי מחשבה של דאגה, תכנון, זיכרון?
מה הרגש שעולה עכשיו? אולי כעס, עצב, תסכול.
שימו לב שאני לא נכנסת לתוכן – אני נותנת כותרת לכל חלק בחוויה כפי שהוא נחווה עכשיו.
אני גם לא שואלת "למה" אני בודקת "איך". איך אני חווה את החוויה עכשיו ועכשיו ועכשיו…בכל רגע ורגע.
ואז הגרגרים של החוויה קלים יותר לנשיאה ויש תחושה של הקלה נפשית.
נשמע לכם הגיוני?
אני מציעה שבמקום להאמין לי פשוט בדקו את זה.
בפעם הבאה כשתרגישו מוצפים בדקו את התר"מ של החוויה שלכם.
מוזמנים לשתף אותי איך זה עבד עבורכם.
ואיך כל זה קשור ל-NLP? אז אכן גם במודל NLP השאלה המרכזית היא "איך"
והמודל נותן לנו סט של כלים למפגש מיטיב עם החוויות שלנו.
נפתחה ההרשמה לקורס NLP מבוסס מיינדפולנס.
מוזמנים להירשם!
נתראה בחודש הבא בטיפ הבא!