על מי אפשר לסמוך? על מה אפשר לסמוך? שאלה מעניינת לא ככה?
הדבר היציב היחיד שאפשר להגיד הוא שהמציאות שלנו לא יציבה. נכון?
המציאות מזמנת לנו אינסוף מצבים מאתגרים. מצבים שבהם הדברים לא מסתדרים כפי שרצינו.
איך נשארים באיזון מול זה?
איך אפשר לפתח ולטפח תודעה יציבה ומאוזנת מול השינויים הטובים יותר והטובים פחות של חיינו?
דמיינו את עצמכם יושבים בבית קפה. אלה מבנכם (כולל אותי) שאוהבים לשתות קפה/נס קפה בצורה מסוימת וודאי מכירים את זה שמגישים לכם את הקפה ה"לא נכון" – חם מידיי, קר מידיי, עם קצף, בלי קצף, חזק מידיי, חלש מידיי וכו'
זו דוגמא למצב מאתגר שאנחנו פוגשים בחיים שלנו. במצב הזה יש לנו יכולת לשנות את המציאות ופשוט לבקש את "הקפה הנכון". אבל מה קורה אם זה מה שיש ואי אפשר לשנות? מה אם זה "הקפה" כרגע. איך אנחנו מסכימים לקבל את העובדה הזו?
ביום יום יש לנו הרבה "קפה לא נכון" כאלה. לא ככה?
איך נדע מתי ניתן לשנות את המצב, וחשוב יותר – איך נדע מתי אי אפשר לשנות ואז לקבל את המציאות כפי שהיא. שאלה מעניינת נכון?
הכותרת של הטיפ מדברת על התודעה שלנו – כי הכל בראש!
אז האם אפשר לסמוך על הראש שלנו, על התודעה שלנו שתסכים לפגוש בצורה יציבה את המציאות כפי שהיא?
ואין הכוונה עכשיו לקבל הכל תמיד – הכוונה היא לא לפתח אדישות ופסיביות.
הכוונה היא לשים לב מתי התודעה שלנו מייצרת הלך רוח לא מיטיב כמו כעס, עצב, תסכול אל מול מצבים בלתי ניתנים לשינוי.
ואז ללמוד לשהות באמון במצבים האלה רק עוד רגע – לשים לב לתחושות הגוף, רגשות ומחשבות ולהביא מרחב שיאפשר הכלה פנימית של המצב ותובנה (insight) שזה אפשרי להיות שם באיזון, יציבות כמו הר יציב. ומשם לפעול.
זה ההבדל שעושה את ההבדל – פעולה מתוך איזון ויציבות ולא מתוך אימפולסיביות וחוסר איזון.
הדרך הפרקטית לתרגל את זה היא לדמיין מצב מאתגר ואז להתאמן על הרחבת המבט.
ממש לרגע להיות בתוך החוויה ואז לאט לאט להרחיב את המבט. אתם מוזמנים להוסיף דימוי שמתאים לכם להרחבת המבט.
זה יכול ליות מבט של מעוף הציפור שרואה לא רק את הקושי אלא מעבר, או כמו הר יציב שעומד מול כל הסערות והגשמים,
או כמו שמיים כחולים שהעננים עוברים בהם ולא מכתימים אותם או כל דימוי אחר שעוזר לכם להרחיב את המבט.
אפשר פרקטית כשנתקלים בקושי להסתכל למעלה לשמיים ולהתחבר למרחב.
המרחב החיצוני (הדימוי) ייצור מרחב פנימי ויביא איתו שקט ואולי גם שמחה. שמחה על כך שאפשר אחרת.
התאמנו בלבטוח בתודעה שלכם שהיא יכולה לשהות, לשים לב, לזהות מה קורה, לפתוח מרחב ומשם לצאת לפעולה.
התאמנו על דברים קטנים …יומיומיים. זה קל להתאמן על זה. למה? כי המציאות מזמנת אימון יומיומי.
התאמנו ושימו לב מה קורה לאורך זמן. איך זה משפיע על הבחירות שלכם, המחשבות, התחושות והרגשות.
מעניין מה תגלו. מעניין איך תטפחו אמון בתודעה שלכם – בראש שלכם.
מצרפת לכם תמונות ממרחבי נווה שלום – שם התאמנתי בסופ"ש השמשי האחרון על יצירת מרחב איזון תודעתי.
נתראה בחודש הבא בטיפ הבא!
