מסגור מחדש RE-FRAMING או RE-APPRAISAL היא היכולת לתת משמעות חדשה למשהו. כמו שניתן להסתכל על תמונה עם מסגרות שונות. אחת תציג את התמונה יפה יותר ואחרת פחות כך המסגור
(FRAME) שלנו של המציאות משפיע על הדרך שבה נחווה אותה – כטובה יותר או טובה פחות. אז למה זה חשוב ואיך עושים את זה?
בכל התיאוריות והמחקרים הפסיכולוגים יש התייחסות לנושא ויסות רגשי. ויסות רגשי היא היכולת לווסת את הרגשות שלנו בעיקר אל מול מצבים קשים ומאתגרים. תיאוריות ומחקרים אלה מראים את הקשר בין היכולת שלנו לווסת את רגשותינו לבין היכולת שלנו להעריך מחדש מצבים קשים ומאתגרים. ככול שנוכל לתת מסגרת חדשה לאירועים בחיים שלנו, מסגרת שתראה לנו את הצד החיובי של האירוע כך נוכל לווסת את סערת הרגשות שלנו אל מול האירועים וזה כשלעצמו ייפתח את החוסן הנפשי שלנו. כדאי לא?
גם גישת ה- NLP מתייחסת לנושא : RE-FRAME ונותנת התייחסות מאוד ספציפית למסגורים שאנחנו עושים.
בעזרת הטיפים הבאים תוכלי לפתח מיומנות של ייחוס מחדש/מסגור מחדש שמשחררים אתכם מסבל ומחברים אתכם למקום מיטיב.
גישת ה- NLP אימצה שתי הנחות יסוד שקשורות לנושא RE-FRAME.
האחת: "כל התנהגות יעילה ושימושית בהקשר מסוים"
השנייה: "מאחורי כל התנהגות קיימת כוונה חיובית עבור עצמי"
בטיפ הזה אתייחס להנחת יסוד הראשונה: "כל התנהגות יעילה ושימושית בהקשר מסוים" – מסגור מחדש של הקשר.
התלונות של "מידי…" מאפיינות את העבודה עם מסגור מחדש של הקשר.
"אני דאגנית מידי", "אני נקיינית מידיי", "אני פרפקציוניסטית", "אני נכנסת יותר מידי לפרטים – אני לא זורמת" וכו'.
העבודה כאן היא לא לבטל את ההתנהגות אלא לתת מסגור של הקשר ששואל: באלו הקשרים ההתנהגות יעילה ובאלו הקשרים היא לא יעילה? בהקשרים שבהם ההתנהגות יעילה כדאי שנשאיר אותה, בהקשרים שבהם ההתנהגות לא יעילה כדאי שנשחרר אותה.
אתן דוגמאות:
הילד חולה – זה יעיל להיות דאגנית בהקשר זה או לא ?
הילד יוצא לבלות – זה יעיל להיות דאגנית בהקשר זה או לא?
בן הזוג שלי מכין לי הפתעה ומוציא אותי לבילוי – זה יעיל להיכנס לפרטי פרטים של הבילוי או לא?
אני נכנסת לדירה חדשה וצריכה לחתום על חוזה- זה יעיל להיכנס לפרטי פרטים של החוזה או לא?
ה"דאגנות", ה"כניסה לפרטים" הן כשלעצמן התנהגויות נטולות טוב או רע.
השאלה באילו מצבים הן יעילות – כלומר מקדמות ומאפשרת לעבור מצבים מאתגרים יותר או פחות.
אקנח בסיפור שממחיש את המסגור מחדש של הקשר:
וירג'יניה סאטיר – עובדת סוציאלית משפחתית ידועה בשנות ה-70 טיפלה במשפחה שבה היה ילד שמאוד הכעיס את אמא שלו. הילד הטיל מורא על חבריו והיה נכנס לתגרות תכופות איתם. בכל פעם מחדש האם הייתה צריכה להגיע לחדר המנהל ולשמוע שוב ושוב שבנה הטיל מורא בצורה זו או אחרת. בזמן הפגישה האם והבן ישבו רחוק אחד מהשני ופניהם היו כעוסים. וירג'ניה סאטיר ביקשה פרטים לגבי התנהלות המשפחה בחיי היום-יום וגילתה שאותו בן "מטיל המורא" היה מחזיר כל יום את אחותו מהגן הבייתה ושומר עליה עד שהאם הייתה חוזרת מהעבודה. וירג'ניה סאטיר מצאה נקודות אור – ייחוס מחדש להתנהגות הבן ואמרה לאם: " את וודאי מרגישה מאוד בטוחה כשהבן שלך מחזיר את הבת הקטנה מהגן ושומר עליה". וירג'ניה עשתה מסגור מחדש של ההתנהגות – בהקשר של בטחון הילדה הקטנה התנהגות מטילת אימה טובה ומגנה. המסגרת החדשה של התנהגות הבן כמו שברה את הקרח בינו לבן אימו ונתנה פתח לשיח אחר בינהם.
נתראה בחודש הבא עם הטיפ הבא "מסגור מחדש של משמעות" !