גישת ה-NLP נתפסת כגישה שעובדת עם יחידים ופחות עם קבוצות. אנשים נוטים לחשוב ששיטת טיפול זו מתאימה אך ורק לעבודה מול לקוח אחד – מה שמכונה: טיפול 1×1. האם זה כך באמת? האם זה רק כך?
גישת ה-NLP מסתבר היא גישה מצוינת לעבודה מול קבוצות. הגישה מלמדת אותנו כיצד ליצור כימיה עם קבוצה, כיצד לתקשר ולהשפיע בצורה מצויינת וכיצד להוביל שינויים בתוך קבוצה.
מאיפה זה הגיע? ומה הקשר בין זה בין טיפול משפחתי?
בטיפ החודשי הקודם הסברתי על הקשר בין הגשטלט לבין ה-NLP.
היום אספר על הקשר בין טיפול משפחתי לבין ה-NLP.
הכל החל בפגישה בין אחד ממייסד השיטה : ריצ'ארד בנדלר לבין וירג'יניה סאטיר- עובדת סוציאלית משפחתית ידועה בשנות השבעים. וירג'יניה סאטיר קיבלה את הכינוי: "אם הטיפול המשפחתי" ולא בכדי. המומחיות שלה הייתה עבודה עם משפחות דיס-פונקציונאליות וטיפוח ותיקון הקשרים בתוך המשפחות הללו.
ריצ'ארד בנדלר נסע ביחד עם פריץפרלס (גשטלט) לקנדה לפגוש את וירג'יניה סאטיר. במשך חודש הם הקליטו את מה שנקרא: " יעוץ מערכתי משפחתי" של וירג'יניה סאטיר.
כשהם שמעו את ההקלטות הם גילו ובודדו מאפיינים תקשורתיים שבהם השתמשה סאטיר – מאפיינים שהפך אותה למטפלת מצויינת שמשקמת מערכות יחסים בתוך משפחות מפורקות.
אתעכב על שני מאפיינים עיקריים. אותם מאפיינים שגישת ה-NLP חורטת על דגלה :
1. יצירת כמיה משפחתית (קבוצתית) – יצירת ראפור (rapport – בצרפתית=קשר). וירג'יניה סאטיר ידעה להתאים את עצמה פיסית וורבלית לאנשים. היא ידעה להתאים את את התקשורת המילולית והלא מילולית לכל אחד מבני המשפחה וליצור כימיה עם המשפחה כולה. היא התאימה את תנועות הגוף, קצב הדיבור, ואפילו את הנשימה שלה כשהיא שוחחה עם אנשים. היא תמיד דיברה בגובה העיניים ואני מתכוונת לזה לא רק כביטוי. כשהיא דיברה עם ילד קטן היא הייתה מתכופפת אליו או מעמידה אותו על כיסא. היא התאימה את הטון שלה ובחרה כל מילה שתתאים לשפה של הפרטנר שלה לשיחה. בסופו של דבר היא יצרה שפה משותפת בתוך המשפחה וקירבה בין בני המשפחה (יצרה ראפור משפחתי)
פריץ פרלנס כינה את וירג'יניה סאטיר כ"אדם הכי מטפח אנשים שאני מכיר" ואכן זה היה המיקוד שלה: לטפח מערכות יחסים חיוביות בתוך קבוצה – בתוך משפחה שיוביל לטיפוח כל פרט בקבוצה.
2. סאטיר לימדה אותנו שיש סוגים שונים של אנשים בקבוצה. אותם סוגים שהיא מצאה בתוך המשפחות עצמן.
"הקטגוריות של סאטיר" הוא נושא שנלמד בעבודה עם קבוצות להבנת מאפייני התנהגות של חברי קבוצה שונים.
סאטיר הבחינה בארבע קטגוריות עיקריות: המאשים, המרצה, המבלבל המחושב והמשכין שלום (האינטגרטיבי). למעשה וירג'יניה סאטיר זיהתה דמויות שונות במשפחה כשכל דמות לקחה תפקיד. ההבנה שהתקשורת הלקויה במשפחה נובעת מהתפקידים השונים שלקחו בני המשפחה הייתה פורצת דרך בתיקון וטיפוח היחסים בתוך המשפחה. את ההבנה הזו אנחנו לוקחים לעבודה מול קבוצות. בכל קבוצה נוכל לשמוע את הקולות הללו. הקול המאשים, הקול ההגיוני והמחושב, הקול המרצה והקול המבלבל – אותו ליצן קבוצתי. כיוון שהקול של היחיד הוא הקול של הקבוצה חשוב מאוד לדעת כיצד לזהות וכיצד להתייחס לכל קול. וירג'יניה סאטיר ידעה להקשיב, לזהות ולעשות אינטגרציה בתוך המשפחה כך שלכל קול יהיה מענה וכל הקולות יחד יפיקו מוסיקה ערבה לאוזן כולם.
אם כך, ברור שגישת ה-NLP מתאימה הן לעבודה מול יחידים והן לעבודה מול קבוצות. יצירת כמיה עם קבוצה וזיהוי הקולות בקבוצה הם שני אלמנטים מרכזיים בניהול קבוצה.
נשארתם סקרנים?
בימים אלה מתבצע רישום לשני קורסים שאני מנחה ב-NLP .
מי שמתעניין בקורס NLP או שכבר למד NLP ורוצה להמשיך לשלב הבא יכול להיכנס לקישורים ולהשאיר פרטים.
קורס הכשרת מטפלי NLP לקבלת תעודות Practitioner NLP ו- Master Practitioner NLP
קורס Trainer NLP שיועד למטפלי Master Practitioner NLP – קורס העמקה בניהול והובלת קבוצות.
להתראות בחודש הבא בטיפ הבא!