בני האדם הם ייצורים נבדלים מהחיות. בני האדם שואלים שאלות, מטילים ספק, עוסקים בהשוואות וזה נהדר. עד שזה הופך להיות לא נהדר ואפילו גורם לסבל.
אכן, זה נהדר שיש לנו מיינד (הכרה) שעוזר לנו לתכנן, להתקדם, לעשות תכניות ואף לממש אותן. המיינד משתמש באלמנטים של השוואה, הטלת ספק, שאלת שאלות וכך אנחנו מפלסים את עולמנו ויוצרים לעצמנו עולם שלעיתים הוא טוב עבורנו אך לעיתים הוא ממש לא מיטיב.
כמו עולם החיות גם אנחנו מונעים משני סוגי מוטיבציות: מוטיבציית הכאב ומוטיבציית העונג.
ב- NLP אנחנו קוראים לזה מוטיבצית AWAY FROM, ומוטיבציית TOWARDS
להבדיל מעולם החיות אנחנו משתמשים במוטיבציות הללו לא רק להישרדות למרות שלעיתים אנחנו בטוחים
(וזו אשלייה כמובן) שהמצב הוא הישרדותי.
כשאנחנו חווים כאב בין אם הוא פיסי או נפשי, בין אם הוא גדול או קטן אנחנו מיד רוצים להדוף אותו – להתרחק ממנו.
ב- NLP אנחנו קוראים לזה מוטיבצית AWAY FROM.
כשאנחנו חווים עונג בין אם הוא פיסי ובין אם נפשי, בין אם גדול או קטן אנחנו מיד רוצים להתקרב אליו.
ב- NLP אנחנו קוראים לזה מוטיבציית TOWARDS.
וזה נהדר שיש לנו את המנגנון הזה שלעיתים עובד (מיטיב) ולעיתים לא (לא מיטיב).
בבודהיזם וגם ב-NLP מציעים דרך נוספת: החזקה של המצב הניטרלי – לא כאב ולא עונג.
המצב הניטרלי הוא מצב חמקמק כי אנחנו לא רגילים לפגוש אותו אבל הוא קיים בתוכנו ומחוץ לנו.
אני מזכירה לכם: The only way out is in, והדרך לשחרור היא לחזור לחושים (הטיפ מהחודש הקודם).
בטיפ הזה אני רוצה לתת לכם עוד דרך לחזור חזרה מהפרשנות לחושים ומשם לשיחרור מעצם היכולת לבחור את התגובה.
כשאנחנו חווים אירוע לפני שאנחנו נותנים לו פרשנות (שעל זה דובר בטיפ הקודם) יש תנועה פנימית של התרחקות או התקרבות.
אם אנחנו חשים תחושה פנימית של התקרבות בעצם הפעלנו את המנגנון של TOWARDS
אם אנחנו חשים תחושה פנימית של התרחקות בעצם הפעלנו את המנגנון של AWAY FROM
הזיהוי של התנועה הפנימית של התקרבות או התרחקות הוא מאוד חמקמק. הוא חמקמק כי המנגנונים של המיינד שמייצרים השוואה, שאלת שאלות והטלת ספק בעצם מטשטשים את הגבול בין התחושה הפיסית לבין הפרשנות.
הזיהוי של התחושה הוא חמקמק אך אפשרי. התחושה הפיסית יכולה להיות תחושה עדינה של כיווץ בבטן או לחץ בראש או גל שעובר בגוף, או תחושת קלה של נימול בגפיים או כל תחושה פיסית אחרת שהגוף שלנו חווה.
התחושה הפיסית מולידה את הרצון להתקרב או להתרחק ואז נולדת פרשנות ותגובה.
כלומר, התחושה הפיסית היא המפתח! המפתח לתגובה מיטיבה או לא מיטיבה.
המנגנונים של AWAY FROM ו- TOWARDS הם מנגנונים שנולדים ממה שקלטנו בחושים שלנו ומהתחושה הפיסית שלנו בגוף שזו האחרונה מולידה התקרבות או התרחקות.
מכאן, שההקשבה לגוף שלנו היא המפתח לשיחרור מתגובה לא מיטיבה שנולדת מהתקרבות או התרחקות.
ככול שנזהה את התנועה הפנימית שלנו כך נוכל להבדיל בין מצבים שהם ב-א-מ-ת הישרדותיים לבין מצבים רגילים.
בין מצבים שאנחנו ב-א-מ-ת צריכים להתרחק מהם או מצבים שאנחנו ב-א-מ-ת צריכים להתקרב אליהם.
כלומר, נזהה את התחושה הפיסית, נחזור עוד צעד אחורה למה שהגוף שלנו קלט בחושים. אולי זה צליל שגרם לנו לתחושה פיסית עדינה של כיווץ אולי זו תמונה שגרמה לנו לגל פיסי של געגוע או השתוקקות…
ואז נבדוק :
יש צורך להתרחק – נתרחק. מצב של סכנה מעורר בנו תחושות פיסיות ברורות ואם נתעלם מכך לא נשרוד.
יש צורך להתקרב- נתקרב. מצב של עונג מיטיב אף הוא מעורר בנו תחושות פיסיות ברורות ולא כדאי שנתעלם מכך.
יחד עם זאת, יש מצבים בהם אין צורך – לא להתרחק ולא להתקרב : אלא להחזיק המצב הנטרלי.
מתי אין צורך? למשל, כאשר זו שאלה שקשורה לעבר שלנו וכבר לא רלוונטית להווה ולעתיד שלנו, או כאשר זו הטלת ספק לגבי העתיד שלנו, או כאשר זו השוואה למשהו או מישהו שלא מעידה דבר על מי שאנחנו היום או בעתיד…
מה זה להחזיק את המצב הנטרלי? פשוט: לשים לב לתחושה ולחוש כחוש ולהגיד זה בסדר.
למשל: "אני שמה לב שיש לי תחושה בבטן של כיווץ בעקבות הצליל הזה למרות שהצליל הזה הוא רק צליל וזה בסדר".
במצב הנטרלי אנחנו משחררים את ההשוואה, הטלת ספק, שאלת שאלות וכל המנגנונים שגורמים לנו לסבל מיותר.
ככול שנהיה יותר במצב הנטרלי נוכל להבין (חוויתית) שהעולם – ניטרלי, לא בעדנו ולא נגדנו.
וזה שיחרור אמיתי – לא כך?
אגב: אל תאמינו למילה מכל זה – התחברו פנימה לגוף שלכם והווכחו שאכן זה כך (או שלא)
נתראה בחודש הבא בטיפ הבא
בהזדמנות זו אני רוצה לבשר שנפתח הרישום לקורס NLP בבר-אילן – מוזמנים להיכנס לדף הקורס וליצור קשר