חג השבועות הוא חג של קציר ואסיף.
זהו זמן שבו עוצרים כדי לאסוף את פירות הדרך,
להכיר במה שנזרע לאורך התקופה ולראות מה צמח, גם אם לא בדיוק כמו שקיווינו.
למעשה חג השבועות מזמין אותנו להשהות את המרוץ, ולבחון עם יד על הלב,
בעדינות – מה אני יכול/ה לאסוף מהזמן האחרון? מה חשוב לי להוקיר? מה הייתי רוצה להניח?
תרגול מיינדפולנס וחמלה מלמד אותנו להתמקד לא רק בתוצאה, אלא באיכות הנוכחות שלנו.
גם כשהדברים לא הלכו "כמו שצריך", גם כשנאבקנו, כשנפלנו, כשהתמודדנו,
עצם הכוונה לפגוש את עצמנו בסקרנות, היא משמעותית.
למעשה זהו חלק מהשפע הפנימי שאפשר לקצור ולאסוף.
חמלה עצמית אינה ויתור או פינוק, היא הכרה בכך שאנחנו בני אדם.
לפעמים פגיעים, פצועים, לא מרוצים, אבל תמיד ראויים ליחס מיטיב.
ואולי זה מה שמבקש מאיתנו חג האסיף – לעצור לרגע ולא רק לאסוף את מה שבחוץ, אלא גם את מה שבפנים.
בתוכנו מתקיימות שלל איכויות – עדינות, מאמץ, כוונות טובות, כאלה ששווה להכיר ולהוקיר.
שם, חשוב שנפגוש את עצמנו עם לב מעט רך יותר.
כשיש בנו חמלה עצמית, אנחנו יכולים להתחיל ליהנות משפע האיכויות והרגשות.
לתת לכולן מקום, לפגוש אותן בנחת ולא בפחד.
כך למעשה אפשר להרגיש שקט פנימי, גם כשהדברים לא מושלמים.
לקבל את עצמנו כפי שאנחנו, להימנע משיפוטיות שמעמיסה עלינו ולהיות במקום יותר קל עם עצמנו.
השפע הזה הופך אותנו לנוכחים יותר, חמים יותר, מחוברים יותר, לעצמנו ולעולם שסביבנו.
מזמינה אתכם לקורס מיינדפולנס מבוסס חמלה הקרוב שעתיד להפתח.
פרטים כאן או בפניה ישירה
להתראות בחודש הבא בטיפ הבא!