הפסיכולוג ג'ורג' ארמיטג' מילר פרסם מאמר ב- 1956 על המספר הקסום שבע, פלוס או מינוס שתיים
(Miller's magic 7) במאמרו טוען מילר כי מספר האובייקטים שיכול אדם ממוצע להחזיק בזכרון בכל רגע נתון הוא 2 ± 7.
יחד עם זאת מספר הגירויים/ יחידות מידע שנמצאים סביבנו בכל רגע נתון מגיע לכ- 2 מיליון.
כלומר, הרבה מאוד מהמידע שנמצא סביבנו (וגם בתוכנו) כלל לא מגיע למודע שלנו קרי לזיכרון שלנו.
(אני לא אכנס לחולקים על מילר שטוענים כי המספר לא מדויק כיוון שגם החולקים מסכימים עם ההנחה שהמספר נע פחות או יותר סביב מספר חד ספרתי ולכן בכל מקרה המוח שלנו לעולם לא יקלוט את כל המידע שמוצע לו.)
גישת ה-NLP שמתבססת בין היתר, על חקר המוח, בנתה מודל של התקשורת שלנו – החל מקליטת מידע ועד לתגובה שלנו. כיוון שהמוח שלנו הוא מוח גמיש הוא מתאים בכל רגע נתון את קליטת המידע בהתאם להקשר ולסיטואציה הנוכחית. כלומר, המוח שלנו גמיש מספיק להתאים את הקליטה שלנו (המרכיב הראשון במודל התקשורת) ל- 2 ± 7 פריטים רלוונטיים ברגע נתון.
הנה לכם הקשר בין גמישות (של המוח) לבין מספר הקסם של מילר. "אז מה?" אתם שואלים.
אז ככה:
אם בכל רגע נתון המוח שלנו מחליט מה לקלוט ולהשאיר בזיכרון ומה להשמיט, מה זה אומר על ה"זהות" שלנו? מה זה אומר על הקביעות של ה"זהות" שלנו? אם בכל רגע נתון אנחנו פועלים לפי המידע שהמוח שלנו החליט בגמישותו להביא בפנינו משמע שבכל רגע נתון אנחנו בז"הות" אחרת…או שלא?
מבלבל נכון?
יחד עם זאת הבלבול הזה יכול מאוד לשחרר אותנו. לשחרר אותנו מהיאחזות למי שאנחנו חושבים שאנחנו, למי שאנחנו רוצים שאחרים יזהו אותנו, למה שאנחנו חייבים להשיג על מנת "לשמור" על ה"זהות" הזו שקבענו לעצמנו, למה שאנחנו מוכרחים להגיד, לחשוב, להיות כדי לשמור על אותה "זהות" שקבענו לעצמנו.
חשבו כמה משחרר יכול להיות לקבל את זה שגם הדבר הזה שאנחנו קוראים לו "זהות" משתנה, ואז גם ה"אני" שלנו גמיש, מתפתח, מתאים את עצמו לנסיבות – הרי כך המוח שלנו עובד אז מי אנחנו שנתווכח איתו?
כמה שחרור יכול להיות במקום שבו אנחנו מרפים מהיאחזות בהגדרה חד משמעית של מי אנחנו ומאפשרים לעצמנו לעשות דברים שונים בכל פעם בהתאם לרצונות שלנו, ליכולות שלנו באותו רגע, מבלי לפחד שאיבדנו משהו שנקרא "זהות".
במאמר של דניאל סטמבלר: "הרהורים על היות יהודי ובודהיסט" כותב דניאל שהגישה של אי ידיעה, של אי היאחזות בחוזקה בהגדרה של מי שאנחנו, מאפשרת לנו להישאר פתוחים אל הלא נודע, אל האחר, ואל העצמי הגמיש שלנו המסוגל להכיל יותר משאנו לעיתים קרובות מגדירים. (זוכרים: מספר הקסם של מילר)
הוא מוסיף ואומר באותו מאמר שאין זה אומר שלא יכולים להיות לנו רעיונות וזהויות, אך הם נתפשים בלתי קבועים ומשתנים – ומכאן השחרור.
ב-NLP אנחנו עובדים הרבה על הקשר בין גמישות למצוינות.
לפי גישת ה- NLP ככול שנהיה גמישים יותר לקבל את עצמנו ו"להחליף" את זהותנו בהתאם למצבים משתנים במציאות כך נצליח יותר בחיים.
כי טבע החיים, שאנחנו חלק ממנו, הוא טבע משתנה, בין אם נסכים לקבל זאת ובין אם לא. לא כך?
להתראות בחודש הבא בטיפ הבא!