"קָשֶׁה לִשְׁתֵּי קֻנְכִיּוֹת לְשׂוֹחֵחַ שִׂיחָה-שֶׁל-מַמָּשׁ
כָּל אַחַת מַטָּה אֹזֶן לַיָּם שֶׁלָה.
רַק שׁוֹלֵה-הַפְּנִינִים אוֹ סוֹחֵר-הָעַתִּיקוֹת
יָכוֹל לִקְבּוֹע בְּלִי חֲשָׁשׁ: אוֹתוֹ יָם" (ט. כרמי)
האם אתם יכולים לדמיין מה הכותרת של השיר הנפלא הזה?
הכותרת שלו היא: "קשב"
ועכשיו קראו שוב את שורות השיר ושימו לב מה מתעורר בכם עכשיו.
אגיד רק שני משפטים:
1. שתי הקונכיות לא יודעות להגיד: "אותו ים"
2. שולה הפנינים וסוחר העתיקות הם מחוץ לים – יש להם פרספקטיבה (הם הצופה) והם יכולים להעיד: "אותו ים".
ועכשיו אני אתן לכל אחד ואחת להמשיך את הפרשנות שמתאימה לו בדיוק.
וגם אם לא עולה דבר כרגע זה בסדר כי הלא מודע שלכם קולט את המסרים המתאימים לו.
וכפי שהנחתי כאן את השיר הזה אניח גם תמונה שצילמתי בנווה שלום.
תמונת טבע שנגעה בי ואולי היא גם תיגע בכם.
להתראות בחודש הבא בטיפ הבא!
