כמה מדובר על קבלה עצמית. קורסים קמים ופורחים סביב הנושא הזה: לקבל את עצמי כפי שאני…
מטפלים ומטופלים מייחלים לזה…אם רק אקבל את עצמי הכל יסתדר. הגדרות רבות והסברים רבים יש לצמד מילים אלו כשכולם מכוונים בסופו של דבר להבנה שאנחנו לא מושלמים ושהיכולת שלנו לקבל את עצמנו כמכלול של דברים טובים יותר וטובים פחות היא זו שתביא לנו את השקט והשלווה הנפשית.
לפני כשלוש שנים התחלתי את לימודי מיינדפולנס (קשיבות) ומאז אני שמה לב שמערכת היחסים שלי עם עצמי משתנה.
למה אני מתכוונת?
קבלה עצמית היא בעצם שינוי מערכת היחסים שלי עם כל המכלול הזה שנקרא "אני".
קבלה עצמית היא שינוי מערכת היחסים שלי עם התחושות, מחשבות, רגשות וכל מה שעולה בתוכי בין אם הוא נעים ובין אם הוא לא נעים.
איך נעשה את זה?
יש מצבים בהם נעזר באיש מקצוע שהוא יעשה את זה עבורנו ומעצם היותו כך נוכל לעשות את זה לעצמנו (מודלינג).
ויש מצבים בהם נוכל לעשות את זה לעצמנו.
התהליך כולל זיהוי, מבט חומל, שאלה: מה יעזור לי עכשיו.
לדוגמא:
נניח שעולה בי רגש של עצב – תחושה לא נעימה נכון?
אני אזהה שעלה רגש והרגש לא נעים (אפשר להרגיש פיסית לא נעים)
ואז אביט עליו במבט עדין וחומל שמבין שזה מה שעלה כעת ואולי סקרן להבין את המקור שלו ואולי לא…
המבט הזה הוא מבט של חמלה שמוביל לקבלה שמוליד מחשבה :"כעת עולה רגש של עצב וזה בסדר…"
הקבלה הזו מובילה לשקט. השקט מאפשר לעצב להיות חלק מהמכלול הזה שנקרא "אני".
בשיעור האחרון בקורס טריינר מבוסס מיינדפולנס שאני מלמדת בבר-אילן, טלי, אחת המשתתפות נתנה דימוי של פאזל.
העצב הוא חלק מהפאזל שמרכיב אותי כרגע. בפאזל יש עוד רגשות, מחשבות, תחושות והעצב הוא חלק.
העצב הוא לא כל הפאזל – הוא חלק מהפאזל ומכאן השקט והיכולת להסתכל על החלקים האחרים בפאזל ואולי לתת לעוד רגשות לעלות.
לאחר הקבלה שהולידה שקט מאוד רצוי לשאול: "מה ייטיב איתי עכשיו? מה יעזור לי עכשיו?"
נשמע פשוט? לפעמים כן ולפעמים לא.
קבלה עצמית היא לא תוצאה…היא תהליך.
פעם זה יצליח ופעם לא..
פעם התסכול, זיכרון לא נעים, העצב, הכעס, העייפות, התסכול וכו' ישתלטו על כל הפאזל ופעם הם יהיו רק חלק.
אין ספק שהשריר של קבלה עצמית יתפתח יותר ויותר ככול שנסכים למפגש הזה עם כל חלקי הפאזל מה שיוביל ליותר שקט ושלווה בחיים שלנו. יחד עם זאת, חשוב לזכור שאין מדובר בתוצאה סופית אלא בתהליך אינסופי.
זכרו: קבלה עצמית היא תהליך אינסופי ולא תוצאה סופית!
קבלה עצמית היא תהליך שבו אנחנו שוב ושוב, באומץ, בנחישות ובהתמדה מסכימים לפגוש את התחושות, רגשות, מחשבות הלא נעימים במבט עדין, סקרן וחומל.
קבלה עצמית היא הליכה בדרך אל השקט והשלווה הנפשית….
ולסיום:
חשבו רגע על הילדים שלכם ועל היקרים שלכם. נכון שקל להביט בהם במבט המקבל והחומל כשהם נמצאים בקושי?
אז למה שלא נביט כך גם על עצמנו?
מזמינה אתכם להיות הורים טובים לעצמכם.
להתראות בחודש הבא בטיפ הבא!