מה זו ביקורת? ומה זו ביקורת עצמית?
ההגדרה המילונית לביקורת היא: הבעת דעה שלילית, הצבעה על ליקויים.
אם כך – ביקורת עצמית היא בעצם הפעולה (האוטומטית לרוב) של הלקאה עצמית.
בקורת היא מנגנון הישרדותי שמלמד אותנו לשרוד. ככול שנשתפר כך יגדל הסיכוי שלנו להיות.
יחד עם זאת, לרוב הביקורת העצמית תשיג עבורנו את ההפך: במקום לצמוח מזה נרגיש כמה אנחנו חסרי ערך.
לא ככה? אז מה עושים?
ראשית, נבין שתודעה מבקרת היא תודעה בכאב. ביקורת היא דבר מכאיב.
ואז נוכל לעשות כמה דברים:
1. מיינדפולנס – פשוט נשים לב – נשים לב לכאב שאנחנו גורמים לעצמנו – מודעות היא הדרך להחלמה:
"what you feel you can heal"
נשים לב איך החיצים שאנחנו יורים לעצמנו מרגישים בגוף, מה קורה לנשימה שלנו, למחשבות ולרגשות.
2. נבצע חקירה – חקירה לא במובן של "מאיפה זה בא", "מה השורש של זה" (שזו אגב חקירה ראויה אך כאן אני מציעה משהו קצת אחר) אלא חקירה של הביקורת כ"תופעה מנטלית".
אפשר לחקור את הארעית של המחשבה הביקורתית – מחשבה שבאה והולכת כמו כל מחשבה שעולה וחולפת.
חקירה נוספת יכולה להיות בדיקה שאכן יש כאן סבל – תופעה שמסיבה סבל.
החקירה היא לא של התוכן ולמה הוא עלה אלא של התופעה – תופעה מכאיבה אך חולפית.
חקירה מהסוג הזה יש לה פוטנציאל להיטיב כי היא מטפחת תודעה מכילה, סקרנית,מתעניינת.
עבודה מהסוג הזה עם ביקורת עצמית יכול להיטיב איתנו ולאפשר לנו לפתח ולטפח איכות של יציבות מנטלית ויכולת להיות ב"עין הסערה". נשמע לכם הגיוני?
מוזמנים לבדוק את זה.
בפעם הבאה שתעלה ביקורת – שימו לב ואז בצעו חקירה של התופעה הזו. מעניין מה יקרה שונה…
הסתקרנתם ויש לכם חשק של עוד?
נפתחה ההרשמה לקורס NLP מבוסס מיינדפולנס
מוזמנים לפנות אליי בכל שאלה.
להתראות בחודש הבא בטיפ הבא!