קשיבות (מיינדפולנס) היא היכולת להיות בנוכחות בחיים שלנו בכל רגע ורגע. הפניית הקשב ותשומת הלב לרגע הזה מתוך הלך רוח (State ב-NLP) של קבלה, סקרנות, אמפטיה וחמלה …גם אם הרגע הזה אינו נעים.
NLP היא גישה שחוקרת את מבנה החוויה שלנו. כלומר, הגישה מדברת על חקירה סקרנית לגבי המבנה – ה"איך" של החוויה בכל רגע ורגע.
כעת בואו נבדוק מדוע שתי הגישות כל כך קשורות אחת בשנייה.
נניח שאנחנו ברגע לא נעים. יש לנו כעס על מישהו או משהו.
אנחנו יכולים להחליט שהכעס לא נעים לנו ולעשות הכל כדי לא להרגיש אותו. להעסיק את עצמנו, לשמוע מוסיקה, להוציא את הכעס החוצהה כדי שהוא לא יישאר אצלנו וכו' – יכול להיות שזה מועיל ומשחרר אותנו מהכעס.
גישת המיינדפולנס תציעה לנו לעשות משהו אחר – לא להימנע מלשהות בתחושת כעס למרות שהיא לא נעימה. מיינדפולנס תציעה לנוו להסתכל על "הלבן בעיניים" של הכעס. להסתקרן איך הכעס הזה נחווה אצלנו בגוף, בתחושות, במחשבות ואולי גם מפעיל עוד רגשות כמו: תסכול, פחד, עצב.
החקירה הסקרנית מאפשרת לנו לזהות את הכעס ולא להזדהות איתו – כי היא מאפשרת לנו פרספקטיבה – כמו להתבונן מבחוץ. כדי לחקורר משהו בד"כ אנחנו צריכים להתבונן עליו מבחוץ כי אם נהיה בתוך זה לא נוכל לחקור – כבר השגנו משהו לא ככה?
החקירה יכולה לאפשר לנו להבין את מבנה הכעס (מבנה החוויה) – מה הטריגר שלו, איך הוא נחווה בתחושות, מחשבות, רגשות.
ההבנה הזו יכולה לאפשר לנו בחירה בפעם הבאה שניתקל באותו טריגר.
הטריגר יגיע (כי המציאות מזמנת טריגרים כל הזמן) אבל אנחנו כבר נזהה אותו והזיהוי יאפשר לנו לבחור את התחושות שלנו. אולי נבחר לכעוסס ואולי לא. מה שחשוב שנהיה במקום של בחירה ולא של אוטומט.
אתם בטח כבר מבינים איך כל זה קשור ל-NLP:
גישת ה-NLP מדברת על "מבנה" החוויה. האם זה לא בדיוק מה שעשינו קודם, בדוגמה עם חווית כעס?
החקירה הסקרנית בעצם מלמדת אותנו על מבנה חווית הכעס – מה הטריגר שמצית את האוטומט (כעס),
מה המבנה הפיסי של הכעס- איך החוויה נחווית בגוף, מה המבנה התודעיתי- מה התודעה מייצרת כשיש כעס
והמבנה הרגשי – מה הרגשות שמתלווים לחווית הכעס.
זו דוגמא עם חוויה לא נעימה – חוויה של כעס. לשהות בחוויה נעימה, לזהות אותה היא משהו שאנחנו עוד פחות מאומנים לעשות. הנטייה שלנו היא לחלוף על פני רגעים נעימים מבלי להיות בכלל מודעים אליהם. בעזרת שתי הגישות: NLP וקישובת נוכל לזהות רגעים כאלה, לשהות בהם ואפילו לשכפל אותם. שווה נכון?
אם כך יש קשר הדוק בין היכולת שלנו לשהות ברגע הזה בקשיבות, נוכחות וקבלה לבין חקירה של מבנה החוויה כפי שמציעה גישת ה-NLP.
חקירת החוויה היא הכרחית וקריטית ליכולת שלנו לקשיבות.
גישת ה-NLP מתמחה בחקירת חוויות ולכן היא מאפשרת לנו להיות בקשיבות ובמקום של בחירה.
והרי לכם קשר מיטיב בין שתי גישות : קשיבות ו-NLP.
בקורסי NLP שאני מלמדת באוניברסיטת בר-אילן אני משלבת את שתי הגישות יחד ליצירת מרחב של חופש בחירה ושקט נפשי.
להתראות בחודש הבא בטיפ הבא!