לא פעם אני (ולא רק אני) מדמה את העבודה מול בעיה/קושי שהמונחה מביא (או שאני חווה) לשעון חול.
דמינו לרגע שעון חול. דמיינו את הצורה שלו – חלקו העליון רחב ומלא גרגרי חול, לאט לאט הוא מצטמצם וגרגרי החול עוברים כמעט גרגר גרגר דרך מעבר צר זה ולבסוף המעבר מתרחב שוב ושם הוא מתמלא שוב בגרגרי חול רבים.
אם היינו רוצים לחקור את גרגרי החול בשעון היה לנו קל יותר להתרכז בחלק הצר – שם לקחת גרגר חול אחד שמייצג את כל הגרגרים וממנו להסיק על הכלל. לא כך?
זו בדיוק הדרך לעבוד על בעיה/קושי שהמונחה מביא.
לא פעם הבעיות והקשיים מובאים בלשון הכללה (דמינו את כל גרגרי החול בחלק העליון של השעון).
אמירות כמו : קשה לי, אני מתוסכל, כולם נגדי, אני לא אף פעם לא מצליח, אין לי כימיה עם…, אני מותש.. וכו' וכו'. בשלב הזה מאוד קשה לחקור את הבעיה. היא כללית ולא ממוקדת. כדי לחקור את הבעיה אנחנו צריכים להגיע לחלק הצר של שעון החול, "לתפוס" גרגר אחד ולחקור אותו.
כלומר, אנחנו צריכים להגיע לספציפיות.
כדי להגיע לספציפיות נשאל על זמן, מקום, אדם ונבקש דוגמה ספציפית מייצגת.
זה ילך ככה: מתי בדיוק זה קורה? איפה בדיוק? עם מי בדיוק? ספר לי על מקרה/דוגמה מייצגת.
כשאנחנו גורמים למונחה להיות ספציפי אנחנו משיגים שני דברים: 1. אנחנו יכולים לעזור לו לחקור את הבעיה (את גרגר החול) כי היא מדויקת. 2. אנחנו מקלים עליו כי הוא מבין שהבעיה שלו היא לא משהו כללי ולכן בלתי ניתן לפתרון אלא משהו ספציפי ונקודתי שעם זה אפשר לעבוד.
לאחר שנחקור את הבעיה הספציפית (בכל שיטה/אסטרטגיה שנחליט כמתאימה למקרה) נוכל ללמוד מהבעיה הספציפית על המכלול.
זה הזמן לשאול את המונחה שאלות הרחבה והכללה (ההפך מצמצום וספציפיות). נוכל לשאול: ועכשיו כשחקרת, מצאת ופתרת את הבעיה הזו מה אתה יכול לקחת מזה לדברים נוספים בחיים שלך ולהתמודדויות שלך? אילויכולות/למידות/התנהגויות אתה יכול להכליל על תחומים נוספים בחיים שלך – זה החלק האחרון בשעון החול – החלק הרחב התחתון.
שימו לב: כללי-ספציפי-כללי.
וכמו תמיד: תורכם! שימו לב אם עולה בכם קושי איך אתם אומרים אותו לעצמכם? אם אתם חווים את הקושי בהכללה צמצמו אותו – בזמן, מקום, אדם. מייד תרגישו הקלה ותוכלו להיות פנויים לחקירה ופתרון הקושי. בשלב האחרון שימו לב איך הלמידות שלכם משפיעות על תחומים נוספים בחיים שלכם.
להתראות בטיפ הבא בחודש הבא!