כולנו מתקשרים בין אם אנחנו מודעים לכך ובין אם לא. אני לא מתכוונת לתיקשור עם רוחות ומתים (או שכן?!) אני מתכוונת לתקשורת שלנו עם אנשים ועם עצמנו. מה שמאפשר לנו להיות לומדים מצוינים, להיות יצירתיים ולהסיק מסקנות מדבר אחד לשני הוא בדיוק מה שעומד לנו לרועץ.
אני אסביר: תסתכלו לרגע על כל הכיסאות שלכם בבית, על כל השולחנות, על כל המפות שולחן. ניקח לדוגמא את הכיסאות: איך אתם יודעים לקחת את כל החפצים השונים האלה יחד ולהגיד שזה כיסא. הרי כיסא אחד הוא עם משענת, כיסא שני לא, כיסא אחד בצבע שחור והשני בלבן – אם נסתכל היטב – בעצם מדובר בחפצים שונים לחלוטין. וכך גם לגבי השולחנות והמפות וכו'. יש לנו יכולת לעוות את כל הכיסאות ולהכליל אותם למשהו אחד שהוא הייצוג שלנו לכיסא וזה נהדר כי כך אנחנו לומדים מהר, מסיקים מהר מסקנות ומסוגלים להיות מגוונים ויצירתיים בחשיבה שלנו. אז מה הבעיה? הבעיה היא שלעיתים אנחנו מעוותים ועושים הכללות שלא לצורך. והעיוותים וההכללות הללו גורמים לנו לסבל. וכשיש סבל זה לא טוב! כאן נכנס הנלפ שבגאוניותו נותן לנו כלים תקשורתיים, כלים לשמוע את העיוותים וההכללות של הדובר. הכלים הם רבים ומגוונים והיום אדבר על שניים מהם.
אחד העיוותים הבולטים הוא: אובדן מציג שגורר אחריו , ברוב המקרים, הכללה גורפת.
לדוגמא: אין לי סיכוי להתקבל כי רק צריך ניסיון כדי להתקבל לעבודה!– זהו בעצם שיפוט ערכי מבלי לציין את בעל הדעה. האמירה נאמרת כחוק, ככלל: צריך ניסיון כדי להתקבל לעבודה! השאלה המתבקשת: מי אמר? והתשובה הזו גוררת אחריה, ברוב המקרים, הכללה גורפת : כולם! זה ידוע! זה תמיד ככה! לתשובה הזו אנחנו יכולים לשאול: האם קרה פעם שמישהו התקבל לעבודה ללא ניסיון. את רוצה להגיד לי שרק מי שיש לו ניסיון מתקבל לעבודה? אז איך רוכשים את הניסיון הזה? בעצם אנחנו גורמים לדובר למצוא דוגמא מנוגדת לחוק שלו ומספיק דוגמא אחת שתערער את החוק כדי שיהיה שינוי בחשיבה שלו במודע או שלא במודע.
עכשיו תורכם: התחילו לשים לב לאמירות מעוותות וכוללניות שלכם ושל אנשים שאתם מתקשרים איתם. תתחילו לשאול שאלות, לערער את החוקים ולמגר את הסבל!
יש לכם כבר שני כלים לזיהוי וערעור : אבדן מציג – מי אמר? הכללה גורפת – דוגמא מנוגדת.
סקרנים? נותרו 5 מקומות בקורס הכשרת מטפלי NLPבבר אילן. הקורס נפתח ב- 17/10 בימי חמישי בין השעות 16:00-21:30 בבר אילן.
להתראות בחודש הבא בטיפ הבא!