– קרה לכם שחשבתם שראיתם משהו, ואז כשהתקרבתם הבנתם שזה ממש לא מה שחשבתם?
למשל, חשבתם שראיתם נחש וכשהתקרבתם אליו גיליתם שזה ענף או צינור (קרה לי).
– קרה לכם שחשבתם שנאמר משהו בשיחה שבה השתתפתם, ועניתם תשובה מצחיקה ולא קשורה?
למשל, הגבתם בצחוק לבדיחה, שהתגלתה כמשפט ממש לא מצחיק (גם קרה לי).
– קרה לכם שנגעתם במשהו חשבתם שזיהיתם אותו, ואז כשהסתכלתם גיליתם משהו אחר לגמרי?
למשל, הכנסתם את היד לתיק, קפצתם למגע משהו שהרגיש כמו ג׳וק, ואז גיליתם מחזיק מפתחות (כן, גם זה קרה לי).
למה זה קורה? מי בעצם שולט בחושים שלנו?
התשובה הפשוטה – המוח
התשובה המורכבת – תפיסת המוח שלנו
מסתבר שהמוח שלנו הוא תלמיד חכם ויעיל, ומספיקה לו חוויה משמעותית אחת כדי לייצר קטלוג פנימי של חוויות מאותו הסוג (או לפחות המוח שלנו חושב שהן מאותו הסוג).
אם נתקלתי בנחש בעבר ונבהלתי מאוד – מוחי מעתה מקטלג כל צורה שמזכירה נחש כנחש אמיתי.
ולכן, כשאראה ענף או צינור אחשוב שזה נחש.
העניין הוא שהחושים שלנו מושפעים מהקטלוג הזה שהמוח מייצר.
וכשהמוח מתעתע – גם החושים מתעתעים.
למרות שכל האמור לעיל ידוע לרובנו, אנחנו עדיין מוצאים את עצמנו מופתעים כשאנחנו מגלים את התעתוע,
לכן אשמח לתת טיפ קטן כיצד לבדוק האם המוח מתעתע בנו –
כשאתם נבהלים/ כועסים/ מבולבלים ממשהו – שאלו את עצמכם – מה קלטתי עכשיו בעזרת החושים שלי?
(או יותר נכון מה חשבתי שקלטתי), כלומר מה ראיתי/ שמעתי / חשתי פיזית? והאם זה באמת זה?
יכול להיות שהתשובה לשאלה תעזור להבין שבעצם מה שחשבנו שקלטנו הועבר מתוך תעתוע חושי ותווך ברגש.
למעשה, החושים שלנו עוזרים לנו לקלוט את המציאות ואז לתרגם אותה, ואילו התרגום מעלה בנו רגשות ומחשבות.
כלומר, אם קיימת טעות בקלט – תתקיים גם טעות בתרגום.
לכן, אם מתקיים תעתוע חושי יתקיים תרגום מתעתע – ואז יעלו רגשות ומחשבות מתעתעים.
אם כך, עלינו לשים לב לקלט שלנו – לחושים שלנו – ולבחון האם הם מתעתעים בנו.
בכדי להעמיק בטכניקות ומיומנויות שנוגעות בדיוק בנושא זה ואחרים –
נפתח קורס NLP מבוסס מיינדפולנס
קורס שיעזור לנו להבין טוב יותר את מנגנוני המוח שלנו ו"לתקן" תעתועים.
מהרו להירשם, ההרשמה בעיצומה.
ובנתיים, להתראות בטיפ הבא!