הגדרת Outcome (מטרה) ב- NLP

הסיבה העיקרית שעומדת בבסיס הפנייה לאימון היא הרצון לעשות שינוי במצב המצוי תוך סימון והגדרת מטרות למעבר למצב הרצוי.

שיטת NLP  היא גישה שעוזרת לאדם להגיע מהמצב המצוי למצב הרצוי.

מודל המצוינות של NLP מדבר על 4 מפתחות להצלחה:

  1. ידיעת המטרה – Outcome
  2. גמישות
  3. חדות חושים
  4. עכשיו!

ניתן לראות שנושא ה- Outcome (מטרה) מקבל מקום מכובד ב NLP כמו גם באימון. הסינרגיה של מקצוע האימון עם הטכניקות שמציע עולם ה NLP תוביל ליצירת תמונה אפקטיבית של המתאמן לאחר השינוי (לאחר השגת  Outcome)- תמונה חיובית, ברורה, ספציפית, תמונה שמשלבת את כל החושים ואת כל המשאבים ושהשפעתה על מכלול החיים היא עוצמתית ואפקטיבית. אתאר שלבים ליצירת Outcome עוצמתי ואפקטיבי עבור המתאמן: המטרה תוגדר בצורה חיובית : מה אני רוצה להשיג ולא מה אני לא רוצה להשיג. מתאמן: “אני לא רוצה לפחד לפני ראיון עבודה” מאמן: ” אם כך, מה אתה כן רוצה להרגיש לפני ראיון עבודה” המאמן שואף לקבל תשובה כגון : ” אני רוצה להרגיש בטוח, שלו, נינוח וכו'” כאן אפשר להשתמש בכלים לשפה מעצימה (ראה מאמר: NLP ושפה מעצימה) ולהגדיר את המטרה ללא המילים : יותר, פחות, וכו’. לדוגמא: אם המתאמן אומר: “אני רוצה להיות יותר בטוח” המאמן יציע לו את האמירה הפשוטה ומכאן עוצמתה: ” אני רוצה להיות בטוח!” (בלי המילה “יותר”) המטרה תוגדר כמשהו שאני שואף אליו Towards ופחות מה שאני בורח ממנו Away From כאשר המטרה מוגדרת כמשהו לשאוף אליו יש יותר סיכוי שהמוטיבציה להגיע לשם תהייה גבוהה. נושא ספציפי זה חייב לקבל התייחסות מפורטת יותר בשל חשיבותו ומורכבותו אך כרגע אסתפק בדוגמא קצרה שתמחיש את העניין: מתאמן: ” אני רוצה להיות אמיץ! ” (אומץ הוא בריחה מ..) מאמן: ” וכשתרגיש אמיץ – מה זה יאפשר/ייתן לך?” מתאמן: ” זה יאפשר לי להיות בטוח, שלו וכו’ (המטרה מוגדרת כשאיפה לביטחון, שלווה וכו’- הגדרה מעוררת מוטיבציה ולכן אפקטיבית).

בהגדרת המטרה נהיה ספציפיים ונערב את כל החושים

עירוב כל החושים יוביל את המתאמן להגדרת מטרה מפורטת וספציפית. דבר נוסף, ערוב החושים מאפשר למתאמן לראות את עצמו בעתיד- במצב הרצוי כשהוא כבר השיג את המטרה. מאמן: “איך בדיוק אתה מרגיש בטחון (בראיון עבודה)? מה אתה עושה? איך אתה נראה? מה שפת הגוף שלך? איזה משפטים מתנגנים לך בראש? ” כתוצאה משאלות אלה המתאמן מגדיר את המטרה באופן מפורט ביותר תוך עירוב כל החושים. מבחינה אימונית אנחנו משיגים שני דברים. האחד: הגדרת מטרה מפורטת, ספציפית (כפי שנאמר קודם). השני: כשהמתאמן משתמש בכל החושים שלו זה הזמן של המאמן להפעיל את חושי האימון שלו ולזהות אם חל שנוי במתאמן (סוג של התרגשות/התלהבות) כשהוא מדבר על המטרה, כלומר, אם אכן שפת הגוף של המתאמן משדרת/משתתפת בחוויה של להיות כבר בתוצאה, ב- Outcome המיוחל. כך אפשר לדעת אם אכן המטרה “מדברת” אליו ומתאימה לו.

בהגדרת המטרה המתאמן יהיה ה”גורם” Be At Cause

חשוב שהמאמן יזהה בשלב זה האם המתאמן נמצא במצב של “גורם” ולא “נגרם” (ראה מאמר: NLP ושפה מעצימה ) – המטרה של המתאמן צריכה להיות מושגת על ידו ולא ע”י אחרים. חשוב שהשיחה סביב הגדרת המטרה תוביל את המתאמן למצב של Be At Cause. מתאמן: “אני רוצה שילדיי יעריכו אותי” (המטרה מוגדרת בצורה של “נגרם” , הפעולה תלויה בילדים:”הילדים יעריכו אותי!”) מאמן:”מה אתה יכול/בוחר לעשות כדי שילדיך יעריכו אותך?”, “איזו עצה אתה יכול לקבל מאדם שילדיו מעריכים אותו?”. השאיפה היא שהמתאמן יהיה פעיל – גורם וייקח אחריות על המטרה אותה הגדיר. העלאת החוזקות/המשאבים של המתאמן שיעזרו לו להתקדם לעבר המטרה בשלב זה חשוב מאוד לחבר את המתאמן למשאבים הפנימיים שלו ולחוזקות שלו. התהליך יכול להיעשות ע”י תזכורת של הצלחות קודמות ומה איפשר אותן? (אלו משאבים עזרו?), מטאפורות – כמו מה זה יהיה? וכו’. הכניסה של המתאמן למצב משאבי יעזור לו לראות את המסוגלות והיכולת שלו להגיע למטרה. קביעת עדות – כיצד נדע שאכן המטרה הושגה חשוב שהמטרה תחולק לתתי-מטרות, ליעדים ולפעולות. כל פעולה בדרך למטרה צריכה להיות ספציפית ומדידה. מאמן: “כשתשיג…איך תדע שהשגת ..?” , “איך אנשים בסביבתך ידעו שהשגת …” השאיפה של המאמן היא לקבל תשובה ספציפית/מדידה כמו: “ילדיי מתארחים אצלי בערב שישי – אחת לחודש!” אגב, במשפט עצמו יש שתילת סוגסטיה של המאמן שהמטרה הושגה (כשתשיג..איך תדע שהשגת..), רק כעת בודקים כיצד נדע זאת. (ראה מאמר: NLP ושפה מעצימה) בדיקת השפעת השגת המטרה על מכלול החיים של המתאמן ( ב NLP– בדיקת אקולוגיה) אקולוגיה – בדיקה האם יש בסיס מציאותי, בטיחותי, הגיוני, והאם יש משאבים התומכים בשינוי. המאמן צריך לשאול שאלות לגבי מכלול החיים של המתאמן בהקשר למטרה כדי לוודא אקולוגיה. ההנחה היא שללא אקולוגיה, גם אם מתרחש שינוי באימון, אין הוא יכול להחזיק מעמד. מאמן: “כאשר הגעת: האם זה היה שווה?”, ” האם יחסר לך משהו כהגעת למטרה? בתוך האקולוגיה יש גם בדיקה של הרווח המשני: ההנחה היא שבמצב המצוי, גם אם הוא פחות חיובי עבור המתאמן , יש רווח משני. תפקיד המאמן הוא להביא את המתאמן להבנה ולמודעות של רווח זה. לעיתים הרווח המשני הוא כל כך משמעותי שאין סיכוי לשנות את ההתנהגות ולהגיע למטרה. חבל יהיה לגלות זאת מאוחר – כאשר המתאמן לא יעמוד במשימות שהוא הציב לעצמו ויחווה תסכול מתהליך האימון. לא ארחיב היות שנושא זה נדון במאמר: “NLP ושפה מעצימה”, רק אזכיר שאחת השאלות שהמתאמן יכול לשאול כדי להביא את המתאמן למודעות לרווח המשני היא: “כשהגעת ל… יכול להיות שיקרה משהו פחות חיובי?”

אסיים בכמה מילים על 3 המפתחות הנוספים במודל המצוינות של NLP להצלחה:

  • גמישות: כשאתה לא מגיע לתוצאה הרצויה עבורך, אל תשנה את המטרה תשנה את ההתנהגות שלך – הייה יצירתי, הייה גמיש!
  • חדות חושים: על מנת להשיג את המטרה אתה צריך לדעת אם אתה מתקרב אליה או מתרחק ממנה – השתמש בחושים שלך ולמד לקבל משוב. (“אין כישלון יש רק משוב”)
  • עכשיו: אל תדחה למחר – שאל : “איך?”, לא “למה?”