|
דצבמבר 2008 : NLP –חיבור- א-חיבור ( אסוציאציה-דיסוציאציה)!
נתחיל את הטיפ בתרגיל:
קראו את ההוראות ואז תבצעו:
עצמו את העיניים ודמינו סיטואציה לא נעימה שחוויתם (סליחה – זה רק לכמה שניות)
דמיינו אותה בכל החושים וכשתסיימו פתחו את העיניים והמשיכו בהוראות.
כעת, נעשה מה שנקרא ב NLP : "שבירת מצב". תמחקו את התמונה הפחות נעימה שדמיינתם וחשבו על משהו אחר לגמרי – למשל : מה התכניות שלכם לשבוע הקרוב.
כשסיימתם המשיכו:
עצמו שוב את העיניים ודימינו סיטואציה נעימה שחוויתם. דמיינו אותה בכל החושים וכשתסיימו פתחו את העיניים וחיזרו אליי.
כעת אני אתן לכם את הטיפ:
למי מכם שחווה את הסיטואציה הפחות נעימה – האם חוויתם אותה כשאתם בתוך הסיטואציה או שהסתכלתם עליה מבחוץ כאילו זה סרט שאתם צופים בו? אם חוויתם אותה כשאתם בתוך הסיטואציה ולא מבחוץ סביר להניח שעוצמת הרגש שלכם – במקרה הזה-רגש פחות נעים, הייתה גבוהה.
אתם מוזמנים רק לשנייה לדמיין את הסיטואציה כאשר אתם מסתכלים עליה מהצד – כאילו זה סרט שאתם צופים בו.
מה השתנה? סביר להניח שעוצמת הרגש (השלילי במקרה זה ) פחתה.
עשו שוב "שבירת מצב" – חשבו על היום הנפלא שמצפה לכם היום.
כעת, נעבור לסיטואציה הנעימה.
למי מכם שחווה את הסיטואציה היותר נעימה – האם חוויתם אותה כשאתם מחוץ לסיטואציה – כאילו זה סרט שאתם צופים בו? אם כן אתם מוזמנים לדמיין את הסיטואציה כאשר אתם בתוך הסיטואציה – כאילו זה קורה עכשיו.מה השתנה? סביר להניח שעוצמת הרגש (החיובי במקרה זה ) גדלה-התעצמה. אתם בטח מרגישים נפלא.
מה המסקנה?
כאשר אנחנו חווים דברים בדמיון כשאנו בתוך הסיטואציה בחיבור (באסוציאציה) – עוצמת הרגש שלנו גבוהה
כאשר אנחנו חווים דברים בדמיון כשאנו מחוץ לסיטואציה בא-חיבור (בדיסוציאציה) – עוצמת הרגש שלנו פוחתת
מה אפשר לעשות עם זה?
את החוויות הפחות טובות שאתם עוברים בחיים אני מזמינה אתכם לחוות בדמיון במצב של בא-חיבור - כשאתם מחוץ לחוויה ורואים/חווים אותה מהצד - זה יפחית את עוצמת ההרגשה הלא נעימה שלכם לחוויה ויאפשר לכם לחוות אותה בפחות עוצמה וכך תהיו אדישים אליה.
לעומת זאת, את החוויות הטובות שאתם עוברים בחיים אני מזמינה אתכם לחוות בדמיון במצב של חיבור- כשאתם בתוך החוויה וחלק ממנה - זה יעצים את החוויה וייתן לכם הרגשה נפלאה.
ולגבי "שבירת מצב" – אל תעברו בדמיון מחוויה לא נעימה לחוויה נעימה מיד – כדי לא לקשר ביניהן – שלא ייווצר, חלילה, מצב שבו אתם מעלים בדמיון חוויות טובות ומיד מתחברות אליהן חוויות פחות נעימות. לכן עושים "שבירת מצב".
להתראות בחודש הבא!
נובמבר 2008 : NLP – אני צריכה מכונית פרארי!
קראתי מאמר מאיר עיניים ואני רוצה לשתף אתכם בחלקים ממנו.
ישנן הנחות יסוד במשפטים שאנחנו אומרים. הנחות יסוד הן הנחות שחייבות להתקיים על מנת שהמשפט יהיה הגיוני. למשל : " אני צריכה מכונית פרארי" – הנחות היסוד מהמשפט: אני קיימת, יש מכוניות פרארי וצורך הוא דבר אפשרי. מה לגבי השאלה: " מה אתה רוצה?" ההנחות הן: אתה קיים, לרצות משהו הוא דבר אפשרי, קיים משהו שאתה רוצה ושחסר לך או שאין לך אותו. אתם בוודאי אומרים לעצמכם שזוהי שאלה מצוינת לשאול מישהו מה הוא רוצה כדי לעזור לו לפקס את החשיבה שלו, אבל ישנה בעיה קטנה: ברגע שהאדם עונה על שאלה כזו הוא מניח שמשהו חסר לו. משמע: אני רוצה מכונית פרארי, ואין לי מכונית פרארי, אני חווה חוסר במכונית פרארי.
אם כך, מה אנחנו מרגילים את המוח שלנו? – זוכרים את הטיפ של חודש שעבר –" כיצד נוצרים הרגלים?" (מוזמנים לקרוא את הטיפ ולחזור אלינו.)
לעיתים אנו חווים חוסר שבעות רצון ממה שיש לנו בשל המשפטים שאנחנו אומרים לעצמנו כל הזמן. הנחות היסוד שבתוך המשפטים הללו שהופכות ללא-מודעות ככול שאנחנו חוזרים על כך הופכות עבורנו את אותם משפטים להגיוניים ולאמיתיים. בסופו של דבר הם אינם משרתים אותנו.
אם כל הזמן אגיד לעצמי: " אני צריכה מכונית פרארי" אחווה כל הזמן את הצורך.וגם כאשר אגיע ואשיג מכונית פרארי עדיין אחווה "חוסר" כי במוח שלי כבר "צרובה" חווית החוסר.
אם אגיד לעצמי "אני מרוצה מהמכונית שלי " אחווה כל הזמן שביעות רצון. המשפט הזה לא ימנע ממני להגיע למכונית הפרארי – אני אציב מטרות, יעדים ואתכנן כך שאשיג מכונית פרארי. במוח שלי תהיה צרובה חווית שביעות הרצון וכשאשיג את המכונית שארצה (במקרה זה פרארי) אני אמשיך להיות מרוצה כי זו החוויה שצרובה לי במוח ( במקום חווית החוסר)
לסיכום : אם נשאל את עצמנו מה החוויה שאנחנו רוצים לחוות נוכל גם לשנות את המשפטים שלנו בהתאם.
שימו לב למשפטים הללו:
• "אני רוצה/צריכה מכונית פרארי" – החוויה היא צורך/חוסר במשהו
• " אני מנסה לרזות" – החוויה היא הניסיון
• "אני מחפשת תשובה" – החוויה היא חיפוש
האם אלה החוויות שאתם בוחרים "לצרוב" לעצמכם במוח?
שימו לב עכשיו למשפטים אלה:
• "אני שמחה עם מה שיש לי " – החוויה היא שמחה/שביעות רצון
• "אני בוחרת ב..." – החוויה היא בחירה
• "אני מקבלת את עצמי כמו שאני" – החוויה היא קבלה
מרגישים בהבדל?
כשקראתי את המאמר, אני חייבת להודות, הייתי סקפטית. ואז החלטתי לעשות ניסיון קטן. החלטתי לשים לב, מספר ימים, ולהיות מודעת למשפטים שאני אומרת לעצמי ולאחרים, לזהות בהם הנחות יסוד ואת החוויה הרגשית שהם עושים לי. מצאתי כמה משפטים שהחלטתי לשנות את הנוסח שלהם והם בהחלט שינו לי את החוויה.
גם אתם מוזמנים לעשות כמוני.
אתם יודעים איך אני אומרת תמיד למתאמנים שלי : "מקסימום זה יעבוד עבורכם נפלא!"
תודה לג'ימי סמארט (trainer nlp) על המאמר
להתראות בחודש הבא
אוקטובר 2008 : NLP – כיצד נוצרים הרגלים?
באוגוסט 2008 כתבתי טיפ בנושא: קליטת המציאות – הזכרתי שם 3 פילטרים עיקריים. אתם מוזמנים לקרוא את הכתוב כי לא אחזור עליו כאן, רק אזכיר את הפילטר בה' הידיעה : הכללה!
למעשה ההרגלים שלנו נוצרים כתוצאה מפילטר זה. אנחנו מכלילים ומקטלגים את המציאות החיצונית שלנו על מנת לקלוט אותה ביתר קלות. באותו אופן בדיוק, אנחנו יוצרים לעצמנו התנהגויות כלליות. התנהגויות אלה הן למעשה הרגלים והם עוזרים לנו להתנהל ביתר קלות בעולם.כיצד נוצרים ההרגלים? ההרגלים שלנו באים לידי ביטוי בהתנהגות שלנו .ככול שההתנהגות חוזרת על עצמה כך היא הופכת להיות מוכרת לנו. ככול שההתנהגות שלנו מוכרת לנו , גדל הסיכוי שנחזור עליה. כך בדיוק נוצר הרגל – התנהגות שחוזרת על עצמה. טיבו של הרגל הוא שבסופו של דבר הוא הופך להיות לא-מודע , אין צורך להשקיע מאמץ ואנחנו מתנהלים בקלות בעולם.
נהדר לא? עבור הרגלים שאנחנו אוהבים – אלה הן חדשות מצוינות! עבור הרגלים שאנחנו פחות אוהבים אלה הן גם חדשות מצוינות – כי המודעות שלנו היא המפתח!
אם אמרתי קודם שהרגלים נעשים בסופו של דבר לא-מודעים מכאן ששינוי הרגל היא ראשית כל להיות מודע לו – להעלות אותו מהלא-מודע למודע! ברגע שהעלנו למודע את ההרגלים שלנו אנחנו יכולים לבדוק עד כמה הם ממשיכים לשרת אותנו – עד כמה הם עדיין עוזרים לנו לממש את המטרות שלנו ולהתנהל ביתר קלות בעולם( יתכן שהיה לנו הרגל נהדר בעבר שהיום הוא כבר לא רלוונטי ) – הרגל שטוב עבורנו נשאיר אותו ואילו הרגל שלא טוב עבורנו אפשר להחליט לשחרר אותו וליצור במקומו הרגל חדש שיקדם אותנו למטרות החדשות שלנו.
לקראת השנה החדשה אני מזמינה אתכם לעשות את התרגיל הבא:
• רשמו 10הרגלים שאתם עושים ביום יום –אספו אותם מכל תחומי החיים : בריאות (תזונה, שינה,וכו') קריירה, חברים, זוגיות וכו'
• רשמו ליד כל הרגל כיצד הוא שרת אתכם עד היום
• רשמו ליד כל הרגל האם הוא רלוונטי לשנה החדשה/למטרות שלכם/להתנהלות שלכם בעולם
• התבוננו ברשימה שלכם
• חקרו על ההרגלים שלכם – אלו הרגלים משרתים אתכם ואלו כבר לא!
• החליטו החלטה : אלו הרגלים אתם משאירים, אלו משנים, אלו משחררים, אלו מגבירים וכו'
שתהיה לכם שנה נפלאה!
ספטמבר 2008 : NLP – חיבור למשאבים
אחד הדברים המהותיים ביותר באימון בכלל ובאימון NLP בפרט הוא – חיבור המתאמן למשאבים שלו.
ב NLP יש הנחת יסוד שאומרת : "לכל אחד יש את כל המשאבים הדרושים לו".
כשאנחנו מניחים הנחה זו כהנחה מקדימה – חשבו כמה זו הנחה שמניעה אותנו לפעולה מתוך אמונה בעצמנו. המשאבים שלנו הם : היכולות שלנו, הניסיון שלנו, התכונות שלנו, הנכסים שלנו – כל הדברים שמחזקים אותנו.
ישנן דרכים רבות להתמלא במשאבים שלנו. אחת מהן אותה אני מציעה בתחילת תהליך של אימון היא : לקחת פסק זמן לעצמך – לעשות משהו שהוא נטו עבורך – להיות עם עצמך בסיטואציה נעימה – זה יכול להיות הליכה על שפת הים, זה יכול להיות צפייה בסרט, זה יכול להיות ישבה במרפסת לבד, שוטטות ברחוב – כל דבר שיכול לעשות לנו טוב. לאחרונה יצאתי לחופשה משפחתית בתאילנד. הסתובבתי ללא שעון, ללא טלפון ואפילו לא ידעתי בבירור איזה יום היום. התחושה של החופש המוחלט מילאה אותי מצברים – התמלאתי במשאבים. חשבתי לעצמי – לא צריך לנסוע לתאילנד כדי לחוש הרגשת חופש שכזו. אפשר מידי פעם לקחת לעצמך פסק זמן – לשוטט כתייר בארץ שלך – ללא שעון, ללא טלפון ואם אפשר גם לא לחשוב אפילו איזה יום היום. מה דעתכם? אני מזמינה אתכם לנסות את זה. קחו לעצמכם פסק זמן – אחת לשבוע - אני בטוחה שאתם תתמלאו במשאבים, בכוחות וביכולות שיניעו אתכם למטרות שלכם בעוצמה.
להתראות בחודש הבא !
אוגוסט 2008 : NLP – קליטת המציאות על פי שלושה פילטרים
אנחנו חשופים יום יום שעה שעה לאינסוף גירויים מהסביבה.
למעשה, אם היינו קולטים את כל הגירויים הללו לא היינו מסוגלים לתפקד.
לעזרתנו בא המוח שלנו שמפעיל שלושה פילטרים עיקריים לקליטת המציאות.
שלושת הפילטרים הללו עושים סינון של המידע שמתקבל ועוזר לנו לקלוט אותו בדרך שבה נוכל לתפקד בצורה הכי טובה עבורנו.
נתחיל:
פילטר ראשון : עיוות distort
כל מידע שנכנס אלינו עובר עיוות – כלומר אנחנו לא קולטים את המציאות בדיוק כמו שהיא – כל אחד ואחד עושה עיוותים במידע שהוא קולט על מנת להתאים אותו ליכולת הקליטה שלו.
פילטר שני: השמטה- ביטול delete
כל מידע שנכנס אלינו מבחוץ עובר תהליך של השמטת פרטים על מנת שנוכל לקלוט אותו ולהשתמש בו.
פילטר שלישי: הכללה generalize
למעשה כשאנו מעוותים מידע ומשמיטים ממנו פרטים זניחים עבורנו אנחנו עוזרים למוח שלנו להשתמש בכלי העיקרי שלו על מנת לקטלג ולאבחן בין דברים במציאות שלנו: הכללה.
ניסוי שעשו על תינוקות הוכיח שבגיל מאוד צעיר המוח לא עושה עיוות השמטה והכללה.
בניסוי הציגו בפני תינוקות תמונות של קופים – הציגו בפני התינוקות רק את הפנים של קופים והוכח שתינוקות מסוגלים להבדיל בין פנים של קוף זה לבין האחר – דבר שאנו כבוגרים איננו מסוגלים לעשות.
הסיבה לכך היא כי מהר מאוד המוח שלנו מעביר את המידע שלנו דרך הפילטרים הנחוצים על מנת לזכור דברים שחשובים לנו ולהכליל דברים שפחות חשובים לנו ע"י מנגנוני השמטה ועיוות.
אנחנו הבוגרים יודעים להבחין בין פנים של אנשים שונים – כך אנחנו מזהים את הסביבה שלנו – אנחנו זקוקים לכך. לעומת זאת איננו זקוקים להבחין בין תווי פנים של קוף זה או אחר ולכן אנחנו מכלילים את כל הפנים כ"פנים של קוף".
הגיוני נכון? אז היכן הבעיה?
לעיתים אנחנו מפעילים את הפילטרים החכמים הללו ללא צורך.
למשל: כאשר חבר שלי לא עונה לי לטלפון – הכללה- "הוא תמיד מסנן אותי..."
כשיש לי ויכוח עם הבוס שלי – הכללה – "כל הבוסים הם בלתי נסבלים... "
כמבקשים ממני לבנות מצגת וקשה לי – הכללה – "אני לא מסוגלת לבנות מצגות..."
הדוגמאות הן רבות ואני בטוחה שכל אחד מכם יוכל למצוא דוגמאות מהעולם שלו בהן הוא קולט מציאות בצורה מעוותת, מושמטת ולכן יוצר הכללות שלא תמיד נכונות.
לסיכום:
אני מזמינה אתכם לבדוק כיצד אתם קולטים את המציאות שלכם?
האם יש עיוותים, השמטות והכללות שכדאי שלא תעשו כי הן פשוט לא מקדמות אתכם?
מה אתם בוחרים לעשות כבר מחר בבוקר בהקשר לדבר אחד במציאות שלכם שאתם חושבים שאולי הפעלתם את הפילטרים הללו בצורה שלא קידמה אתכם עד היום?
להתראות בחודש הבא!
יול י2008 : NLP – סוגסטיות – מלשון suggest
סוגסטיות – הצעה ושכנוע של הלא-מודע באמצעות הנחת יסוד ש"שותלים" לתוכו.
NLP משתמש בשפה כדי לטעת באדם אמונה ביכולות שלו.
NLP בנוי מאוסף של הנחות יסוד כאשר הן מהוות סוגסטיה למסוגלות ולהצלחה.
שימו לב להנחת היסוד " לכל אדם יש את כל המשאבים הדרושים לו"
ברור שזו הנחה שמשכנעת ורותמת את הלא מודע של האדם להצלחת תהליך השינוי שהוא עומד לעבור.
בעבודתי כמאמנת NLP אני שותלת סוגסטיות במתאמנים שלי בכל סיטואציה אפשרית. כך אני מגבירה את האמונה שלהם בעצמם ובמסוגלות שלהם להשגת השינוי המיוחל.
ועכשיו דוגמאות:
שימו לב למשפטים הבאים:
משפט: "בפעם הבאה שתצליח לעמוד מול הבוס שלך.."
באמירה זו יש הנחת יסוד שהייתה פעם קודמת/ראשונה שהאדם הצליח לעמוד מול הבוס.
המשפט נוטע סוגסטיה באדם להצלחה, מסוגלות.
משפט: "אני לא יודע באיזה מהירות תלמד לרכב על אופניים.."
שוב, הנחת יסוד שתהיה למידה רק לא ברור באיזה מהירות היא תתבצע. נטיעת סוגסטיה למסוגלות.
משפט: " איך אתה תהיה אחרי שהשגת את המטרה? מה תרגיש? איך תיראה שפת הגוף שלך? איזה משפטים ירוצו לך בראש כשכבר השגת – כשאתה כבר שם?"
כל השאלות שנשאלו במשפט מניחות שהאדם ישיג את המטרה. השאלה נאמרת כאילו המטרה כבר הושגה והשאלה היא רק איך זה יהיה? איך זה ירגיש כשכבר השגת!
משפט: " מה הבעיה/ המצב שאנחנו עומדים לפתור"
באמירה זו הנחת היסוד היא שאנחנו נפתור את הבעיה/ המצב
בוודאי כבר הבנתם שאפשר להשתמש בסוגסטיות כדי לגרום לכל אחד להשיג תוצאה חיובית עבורו.
ולסיום:
אני לא יודעת כמה זמן ייקח לכם עד שתיישמו את הכתוב כאן.
מעניין למי תעזרו בימים הקרובים בהגברת הרגשת המסוגלות שלו.
האם זה יהיה קולגה , חבר טוב, משפחה?
אני בטוחה כשאשר תעשו זאת תרגישו נפלא!!
יוני 2008 : NLP –מודלינג – דיגום
באמצע שנות ה-70 נולד ה NLP ריצ'רד בנדלר(פסיכולוג) וג'ון גרינדר(בלשן) חקרו אנשים מצטיינים בתחומם ובנו מודל לתקשורת מיטבית. הם חקרו 3 מטפלים: ההיפנוטרפיסט מילטון אריקסון, מפתח הגשטלט פריץ פרלס, והמטפלת המשפחתית וירג'יניה סטיר. שלושתם היו ידועים כמטפלים מחוללי שינוי מצטיינים במטופלים שלהם. בנדלר וגרינדר צפו בשלושת המטפלים המצטיינים ובנו מודל.
NLP – נולד מדיגום (מודלינג) על אנשים מצוינים בתחומם.
אז מה זה מודלינג (דיגום)?
מודלינג היא היכולת ליצור "דגם" מובנה של הצלחה בכל תחום בחיים. זהו תהליך של תצפית, חקירה והסקת מסקנות לגבי התנהגות מוצלחת של אחרים ושלנו במצבים מסוימים.
הנחת יסוד מרכזית ב NLP אומרת: אם אדם כלשהו יכול לעשות משהו מסוים, אפשר ליצור מזה מודל, וללמוד ממנו.
מה אפשר לעשות עם זה?
שני דברים עיקריים:
אם אתם רוצים לעשות משהו חדש – למשל לפתח קריירה בתחום שמעניין אתכם -תעשו מודלינג על אנשים מצטיינים בתחום – תבדקו מה הם עושים –תקבלו מהם השראה - אולי תוכלו להיפגש איתם ולשוחח איתם. והכי חשוב תאמינו בהנחת היסוד שאומרת: אם הם יכולים לעשות את זה – אני יכול ללמוד מהם ולעשות את זה בעצמי
אם אתם עומדים בפני קושי/החלטה חשובה תיזכרו בעצמכם בעבר – כאשר הייתם במצב דומה ובסופו של דבר הגבתם בצורה טובה מאוד עבורכם. תעשו מודלינג של עצמכם בעבר- מה עשיתם שם שעבד? איך הבאתם את זה לידי ביצוע מוצלח אז? ופשוט תשאבו מעצמכם השראה לגבי פתרון טוב לגבי ההחלטה היום.
לסיכום: איזה מודלינג אתם הולכים לעשות עכשיו? היום? מחר? בעוד שבוע? בעוד חודש? בכלל בחיים שלכם?
מאי 2008 : NLP –שינוי הדרגתי לעומת שינוי מהפכני
NLP אתם מוזמנים לקרוא את הטיפ של חודש אפריל או להיכנס לדף NLP באתר.
את הטיפ החודש אתחיל בסיפור:
לפני שנים החליט בעל מפעל להכניס את המחשב . הוא פנה לקלדניות שלו ואמר להן: "אתן הולכות לעבור מהפכה, במקום עבודת קלדנות במכונת הכתיבה אתן תעברו לעבוד במחשב – כלי שונה לגמרי ממכונת הכתיבה שאתן רגילות אליה – קבלו במחיאות כפיים את פלא הטכנולוגיה: המחשב!!"
מה שקרה בפועל הוא שיום למחרת רוב הקלדניות החליטו שהן עוזבות את עבודתן והגישו מכתבי פיטורין למנהל המפעל. משהבין זאת פנה שוב מנהל המפעל לקלדניות ואמר : "אתן הולכות לעבור שינוי – השינוי יעזור לכן לעשות את עבודתכן בצורה נוחה ויעילה יותר מהדרך שבה אתן עובדות במכונת הכתיבה. זה בעצם משפר את מה שאתן עושות כבר עכשיו." מה אתם חושבים שקרה?
הסיפור ממחיש (אמנם, בצורה קיצונית) את העובדה שאנשים אוהבים שינויים הדרגתיים ופוחדים משינויים – מהפכניים. לפי ה NLP כ- 65% מהאוכלוסייה אוהבים שינוי הדרגתי, בסביבות 20% אוהבים שינויים מהפכניים והיתר הם שילוב של שניהם, כאשר יש אחוז קטן שלא אוהב כלל שינויים ויחפש תמיד רק את הדומה.
את הכלל הזה אפשר לזהות בשפה. אנשים אומרים:" זה לא אותו הדבר" לעומתם אחרים יגידו:" זה אחרת לגמרי" – שימו לב שתוצאת ההתייחסות של שני המשפטים זהה – אבל הראשון מתייחס לדומה והשני לשונה.
גם שיטה יפאנית שנקראת הקאיזן (Kaizen) מדברת על השגת הצלחה באמצעות שינויים קטנים, הדרגתיים ועקביים.
למה זה יכול לשמש אותנו?
תקשורת, תקשורת ושוב תקשורת!
בכל יום וכמעט בכל סיטואציה אנחנו מתקשרים עם אנשים. בין אם אנחנו מרצים, בין אם אנחנו מנהלים פגישות, ישיבות, אספות וכו' ובין אם אנחנו מתקשרים עם חבר/ה, קולגה, משפחה. כדאי שנזכור את הכלל וניצור תקשורת נכונה– ניצור כימיה עם אנשים איתם אנחנו מתקשרים.
לאלה מבינכם שמדברים לקהל ההמלצה היא "לדבר משני צידי הפה" – לדבר מצד אחד במשפטים מתונים-הדרגתיים ומהצד השני לתת גם קצת משפטים "מהפכניים" לחלק מהקהל שכן אוהב שינוי מהפכני.
אתן דוגמא : כשאני מלמדת NLP אני אומרת :" NLP היא טכניקה שכאשר תרכשו אותה תוכלו לתקשר טוב יותר עם אנשים. אתם תגלו שאתם עושים את כל הדברים שעשיתם עד היום בצורה הרבה יותר טובה עבורכם. אתם תצליחו ליצור כימיה טובה יותר עם אנשים בחיים שלכם, אותה תקשורת שקיימתם עד היום תשתפר ותשתכלל ויש ביניכם כאלה שאפילו ירגיש שחלה מהפכה בחיי התקשורת שלו. "
שימו לב למשקל שאני נותנת לשינוי הדרגתי לעומת שינוי מהפכני. גם אלה שאוהבים שינוי מהפכני צריכים לקבל מענה – יחד עם זאת הדגש הוא על השינוי ההדרגתי כי הוא מופנה לרוב הקהל (65%)
ומה קורה בתקשורת בן-אישית - כשאנחנו מתקשרים עם חבר/ה, קולגה וכו' כדאי שנבדוק מה הוא/היא אוהב/ת- שינוי מהפכני או שינוי הדרגתי. אפשר לזהות את זה מצורת הדיבור שלו/שלה ואם לא זיהתם זה בסדר – תעשו גם וגם –תדברו מ"שני צידי הפה"!
להתראות בחודש הבא!
אפריל 2008 : NLP – מה זה? וכיצד זה משמש אותנו?
גישה לחקר המוח, המבטאת אינטגרציה של שלושה מדעים: נוירולוגיה (בדגש על מרכיבי החושים), בלשנות (בדגש על השפה המדוברת) ומדעי ההתנהגות (בדגש על שפת הגוף ותקשורת בין-אישית). אינטגרציה חדשנית זו מלמדת אותנו כיצד אנו בונים את עולמינו הפנימי ונותנים לו משמעות: איך פועל המוח האנושי, איך פועלת השפה המדוברת, איך לחשוב ולחיות בעוצמה, איך לשנות אמונות והתנהגויות מגבילות ואיך לשלוט בתחושות ומצבים נפשיים. הגישה מאפשרת בזמן קצר ביותר ליצור שינוי חיובי ברגשות, מחשבות, התנהגות ואמונות מגבילות בחייו של האדם, על-ידי כך שהיא רותמת את תת-המודע להשגת השינוי הרצוי.
באימון האישי אני משלבת גישה זו כדי לדייק באימון ולהביא את המתאמן לתוצאות טובות עבורו.
בשבועות הקרובים אביא דוגמאות מעולם ה NLP :
אחת מהנחות היסוד של NLP אומרת : "בבסיס כל התנהגות קיימת כוונה חיובית"
תארו לעצמכם מצב שבו אתם מניחים הנחה זו כהנחה מוקדמת– כלומר אתם קודם מניחים שבבסיס כל התנהגות קיימת כוונה חיובית ואחר כך פועלים/חושבים/מנתחים מצב בהתאם לכך.
איזה שינוי זה יביא לחיים שלכם? איזה שינוי זה יגרום לפרשנות שתתנו להתנהגות שלכם ושל אחרים בסביבתכם?
וכשזיהיתם את הכוונה החיובית – כיצד אתם יכולים להשיג אותה בצורה טובה, בצורה שתקדם אתכם?
ועכשיו דוגמא:
לא פעם שואלות אותי אמהות בפורום אימון אישי של BEOK שאני מנהלת את השאלה הבאה:
" אני תמיד מוצאת את עצמי מצטערת על כך שכעסתי/צעקתי על הילד שלי – מה לעשות?"
התשובה שאני נותנת כוללת בתוכה את הכוונה החיובית:
כשאת כועסת/צועקת על הילד שלך – מה הכוונה החיובית שלך? מה הסיבה החיובית שבשבילה את פועלת בצורה זו? האם זה הרצון להקנות חינוך טוב לילד? האם זה לשמור עליו מפני פציעות (אם הוא לא זהיר)? מה הסיבה הזו שנמצאת בבסיס?
כהורים אנחנו רוצים את טובת ילדנו (לפחות רובנו) ולכן יש בבסיס ההתנהגות שלנו כוונה חיובית.
השלב הבא לאחר זיהוי הכוונה החיובית היא לחשוב על התנהגות חדשה/אחרת כדי להשיג את אותה כוונה.
אם אנחנו רוצים לשמור על ילדנו – מה עוד נוכל לעשות מלבד לצעוק עליו כשהוא מתנהג בחוסר זהירות ולא שומר על עצמו? אילו עוד התנהגויות אנחנו יכולים להביא לכאן?
אני מזמינה אתכם לחשוב על זה כהורים ובכלל:
אם יש התנהגות שאתם חוזרים ועושים ורוצים לשנות. זהו את הכוונה החיובית שיש בבסיס אותה התנהגות.
אחר כך חישבו על אופציות התנהגות נוספות על מנת להשיג את הכוונה החיובית מלבד אותה התנהגות שאתם לא מרוצים ממנה. אני משוכנעת שתעלו הרבה אופציות נוספות – חיוביות ומקדמות עבורכם.
מרץ 2008 : למילים יש כוח!!!
שאיפה להפקת תועלת לעומת הימנעות מכאב
יש הרבה דברים בחיים שאנחנו נמנעים מהם - הם גורמים לנו כאב.
לעומתם, יש דברים שאנחנו שואפים אליהם – שנותנים לנו הרגשה טובה.
עקרונות :
אנשים יעשו יותר על מנת להימנע מכאב מאשר יעשו על מנת להפיק תועלת
אדם שמונע לעבר המטרה שלו מתוך הימנעות ( בריחה מכאב), הצעדים הראשונים שלו לעבר המטרה יהיו מהירים מאוד, יחד עם זאת רוב הסיכויים שהוא יפסיק לצעוד לעבר המטרה בשלב זה או אחר ( כשגורם הכאב ייעלם)
אדם שמונע משאיפה להפקת תועלת יתקדם באיטיות ובנחישות לעבר המטרה שהציב ורוב הסיכויים שהוא יגיע אליה.
דוגמא קלאסית: השגת בריאות
סיבת המטרה: בעיה רפואית שעלתה בבדיקות אחרונות בביקור אצל רופא ( כולסטרול גבוה)
מוטיבציה של הימנעות מכאב: הרצון לפתור את הבעיה הרפואית
תוצאה: מוטיבציה גבוהה, האדם ייעשה את כל המאמצים כדי לפתור את בעיית הבריאות שלו ויתחיל להתנהל באופן בריא – לפעול להשגת המטרה (ירידה של הכולסטרול). יש סיכוי שכאשר הבעיה הבריאותית הספציפית תיפתר האדם יחזור להרגליו הקודמים כי אין כבר צורך לברוח! (למשל: יחזור לאכול מאכלים פחות מומלצים )
מוטיבציה של הפקת תועלת: אדם ללא בעיה רפואית ספציפית שמעוניין לחיות חיים בריאים – כאורח חיים. מוטיבציה פחות גבוהה כי אין בעיה שצריך מייד לפתור, האדם יתקדם לעבר המטרה במהירות סבירה ובנחישות.
אין איום שמעורר אותו לפעולה מהירה ולכן המוטיבציה שלו תהייה קבועה עד שיגיע אל המטרה.
מתוך הדוגמא אפשר לקחת את הדברים החיוביים:
מוטיבציה של הימנעות מכאב – רצון לפתור בעיה, היא מוטיבציה חזקה ולכן מביאה לפעולה מהירה ומיידית.
מוטיבציה להפקת תועלת היא מוטיבציה שרבים הסיכויים שתחזיק זמן ולכן תביא אותנו בסופו של דבר למטרה ( ולא תיעלם כשאיום מסוים נעלם).
לכן, אני מזמינה אתכם להיות מודעים לשני סוגי המוטיבציות הללו - ליתרונות ולחסרונות שלהן.
כאשר אתם מגדירים מטרה – בדקו מה הסיבה שהחלטתם ללכת לקראת מטרה זו.
אם הסיבה היא שאיפה להפקת תועלת, אתם בכיוון הנכון. אל תתייאשו אם התהליך לוקח זמן – רוב הסיכויים שתצליחו להגיע למטרה.
לעומת זאת, אם הסיבה שהחלטתם ללכת לקראת מטרה היא הימנעות מכאב – רצון לפתור בעיה – כדאי "להדביק" לסיבה זו סיבה נוספת מתוך: שאיפה לקראת – כך תתנו לעצמכם סיכוי טוב יותר להתמיד לעבר השגת המטרה. (בדוגמא שנתתי: לרצון לפתור את בעיית הכולסטרול הגבוה כדאי להוסיף : שאיפה לקראת השגת בריאות כאורח חיים ולא רק כשמתעוררת בעיה בריאותית זו או אחרת)
להתראות בחודש הבא!
פברואר 2008 : למילים יש כוח!!!
הזזת המילים – לא, אבל
תקראו לרגע את המשפט הבא: "אני לא יכול לדבר עם המנהל שלי!"
עכשיו תקראו את זה כך: "אני יכול לא לדבר עם המנהל שלי!"
שינוי קטן ומשמעותי – הזזת המילה לא לאחר הפועל – לא יכול לעומת יכול לא!
המשמעות היא שאני יכול לעשות את זה ואני יכול גם לא לעשות את זה – אני בוחר!
אם אני יכול לא לדבר עם המנהל שלי ואני רואה שזה לא יקדם אותי אני יכול לבחור כן לדבר איתו. זה בידיים שלי !!
דוגמא נוספת : "אני לא רוצה להפסיק לעשן" – "אני רוצה לא להפסיק לעשן "– שוב הבחירה שלי!!
כרגע אני רוצה לא להפסיק – מחר אבחר כן לרצות להפסיק את מה שאני עושה מתוך בחירה חדשה – טובה יותר עבורי!
ועכשיו המילה : אבל
כשאנחנו אומרים את המשפט: "אני רוצה להיות מנהל אבל אני לא יודע איך!"
המילה אבל – מבטלת את החלק הראשון של המשפט לכן נחליף בין שני חלקי המשפט:
"אני לא יודע איך אבל אני רוצה להיות מנהל!"
איזה מבין המשפטים מעורר אותך לפעולה? איזה מבין המשפטים מרגיש טוב יותר?
המחמירים יגידו לא להשתמש כלל במילה: "אבל" אלא במילות קישור כמו: ו..., יחד עם זאת וכו'
ולכן המשפט שהם ירכיבו יהיה כך :"אני רוצה להיות מנהל, יחד עם זאת, אני לא יודע איך!"
לסיכום:
הבחירה בידיים שלנו – בין אם לבטל את המילה "אבל" או להזיז אותה,
בין אם להשתמש במילה "לא" לפני הפועל או אחריו – הכל בידיים שלנו.
אני מזמינה אתכם להשתמש במילים בצורה מושכלת – כשההנחה היא שלמילים יש כוח !!
כי בסופו של דבר המטרה היא שמילים יניעו אותנו לפעולות ולתוצאות.
להתראות בחודש הבא!
ינואר 2008 : למילים יש כוח!!
שנת 2008 בפתח ואני מזמינה את כולנו לנצל את ההזדמנות לגדילה וצמיחה אישית!
ולטיפ החודשי:
המילה "צריך" לעומת "יכול": Possibility לעומת Necessity
כמה פעמים ביום אתם חושבים שאתם חייבים לעשות משהו זה או אחר?
כמה פעמים ביום אתם אומרים לעצמכם: "אני צריך/ אני צריכה"?
כמה פעמים ביום אתם עושים בפועל דברים כי חשבתם ואמרתם לעצמכם שאתם פשוט חייבים ו/או צריכים לעשות אותם.
בטיפ הזה אני רוצה לגלות לכם סוד – אתם לא צריכים ולא חייבים כלום!
כל מה שאתם חושבים, אומרים ועושים בפועל – אתם עושים מתוך בחירה.
נכון יש בחירות טובות יותר עבורכם ויש בחירות פחות טובות עבורכם. אבל, דעו זאת : הכל בידיים שלכם!!
לכן, אני מזמינה אתכם להחליף את המילה: צריך, חייב או צריכה, חייבת במילים: יכול/ה ,רוצה, בוחר/ת, מסוגל/ת, מחליט/ה, מתכוון/מתכוונת וכו'.
ככול שתרבו להשתמש במילים הללו ופחות במילים של חייב/ת, צריך/צריכה תרגישו הרגשה של מסוגלות, היתר עשייה ואמונה בעצמכם וביכולתכם לבחור ולהשפיע על החיים שלכם. אתם בוחרים לפעול בצורה זו או אחרת כי שיניתם את החשיבה שלכם ואת המילים שאתם אומרים לעצמכם. למילים יש כוח!
לסיום: אני מזמינה אתכם במהלך השבוע הקרוב לבחור להחליף את מילות הצורך והחובה במילים של יכולת, בחירה ומסוגלות – לפחות פעם אחת ביום – בצורה מודעת (כתרגיל). ככול שתעשו זאת יותר תגלו שזה הפך להרגל חדש שיוביל אתכם השנה לגדילה וצמיחה אישית.
להתראות בחודש הבא!
|